'דרש ר' חנינא בר פפא ואיתימא ר' שמלאי: לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס"ת ומניחו בחיקו, ואומר: למי שעסק בה יבא ויטול שכרו. מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא, שנאמר (ישעיהו מג, ט) "כל הגוים נקבצו יחדו" וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אל תכנסו לפני בערבוביא, אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה, שנאמר (ישעיהו מג, ט) "ויאספו לאומים", ואין לאום אלא מלכות, שנאמר (בראשית כה, כג) "ולאום מלאום יאמץ". ומי איכא ערבוביא קמי הקב"ה? אלא כי היכי דלא ליערבבו אינהו בהדי הדדי דלישמעו מאי דאמר להו. מיד נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה, מ"ט? משום דחשיבא. ומנלן דחשיבא? דכתי' (דניאל ז, כג) "ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה", אמר רבי יוחנן: זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם. … אמר להם הקב"ה: במאי עסקתם? אומרים לפניו: רבש"ע, הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו; וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם! תקנתם שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמכם, כסף וזהב שלי הוא, שנאמר (חגי ב, ח) "לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות". כלום יש בכם מגיד זאת, שנאמר "מי בכם יגיד זאת", ואין "זאת" אלא תורה, שנאמר (דברים ד, מד) "וזאת התורה אשר שם משה". מיד יצאו בפחי נפש. יצאת מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס אחריה, מ"ט? דהא חשיבא בתרה, ומנלן? דכתיב (דניאל ז, ה) "וארו חיוא אחרי תנינא דמיא לדוב", ותני רב יוסף: אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב, ומסורבלין בשר כדוב, ומגדלין שער כדוב, ואין להם מנוחה כדוב. אמר להם הקב"ה: במאי עסקתם? אומרים לפניו: רבש"ע, הרבה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו, הרבה מלחמות עשינו; וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה: כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם! תקנתם גשרים ליטול מהם מכס, כרכים לעשות בהם אנגריא, מלחמות אני עשיתי, שנאמר (שמות טו, ג) "ה' איש מלחמה". כלום יש בכם מגיד זאת, שנאמר (ישעיהו מג, ט) "מי בכם יגיד זאת", ואין "זאת" אלא תורה, שנאמר "וזאת התורה אשר שם משה". מיד יצאו מלפניו בפחי נפש … וכן לכל אומה ואומה … מאי שנא הני דחשיבי ומאי שנא הני דלא חשיבי להו? משום דהנך משכי במלכותייהו עד דאתי משיחא' וכו' (ע"ז ב,א-ב). 'שיתעסקו ישראל בתורה - שיהא להם פנאי, שמוצאין להשתכר בשוק, ומוצאין מזונותיהן וצרכיהן בלי טורח, מתעדנין במרחצאות' (רש"י). רומא ופרס אמרו שלושה דברים, כנראה שזה בכוונה כדי להראות שעשו מעשה שלם כדי שיוכלו ישראל לשבת וללמוד, ולכן אמרו שלושה דברים שעשו שבזה יש כעין דין חזקה שחל במציאות בעולם. אולי אפשר שזה כעין שטענו שהקימו את הבסיס לישוב העולם שכך ישראל יוכלו ללמוד תורה; שנאמר באבות: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלשה דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר (זכריה ח, טז) "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם"' (אבות א,יח). 'העולם עומד - ישובן של בני אדם מתקיים … על הדין - לזכות את הזכאי ולחייב את החייב. ועל האמת - שלא ישקרו איש בעמיתו. ועל השלום - בין המלכיות, ובין אדם לחבירו' (ברטנורא). לכן הרומאים אמרו: שווקים, מרחצאות וכסף. בשווקים חייבים לשמור על יושרה, ולכן זה מרגיל את האנשים להיות ישרים, לעמוד במילותיהם כדי שיספקו להם סחורות, וכן כדי שיבואו לקנות אצלם, וכן יש פקחים מסתובבים בשוק מטעם המלכות שלא ירמו, וזהו שגרמו לאמת – שלא ישקרו. במרחצאות האדם מתענג ולכן לא כועס ונוטה להתפייס ולעשות שלום, שזהו שלום. כשיש הרבה כסף אז יש פחות חשש שיבואו לעוות את הדין ע"י שוחד, כיון שהדיינים לא נצרכים ביותר לכסף, ולכן לא ימהרו לקבל שוחד (וכן בשל ריבוי הממון האדם לא מתאמץ מעל ומעבר לעוות את הדין לטובתו כדי לזכות במעט כסף), וזהו דין. הפרסים אמרו: גשרים, כבשו כרכים ועשו מלחמות. ע"י הגשרים יכולים לעבור ממקום למקום בקלות, וכך יכולים לקרוא לעדים ממקומות שונים שיבואו להעיד לטובתם וכך ייעשה דין אמת, שזהו דין. ע"י שכבשו כרכים, זה מראה על חוזק השלטון, ובעקבותיו מביא להטבת ההתנהגות בין האנשים, שהשלטון שומר שלא יעשו עוולה בין האנשים - שזהו אמת. בשל מלחמותיהם שכבשו היה שלום בין הממלכות שתחתם, שכיון שכולם היו תחתם אז לא נלחמו זה בזה, וכך במקום שישבו ישראל (שזה במרכז מלכות פרס ולא בקצוות ששם נלחמים) היה שקט ממלחמות – היה שלום. על כל דבריהם ענה הקב"ה שלא עשו זאת בשביל יישוב העולם, כדי שכך ישראל יוכלו לשבת בנחת וללמוד תורה, אלא עשו זאת בשל אינטרסים חומריים גסים, או שזה כלל לא מכוחם. אולי החלוקה היא בשלוש רמות – רומא פרס ושאר העמים, כעין רמז שניסו לדמות עצמם לחלקי ישראל, לכן התגלה ברומא שהכי חשובה כעין כהנים, ואח"כ פרס כעין לוים, ולבסוף שאר העמים ככלל בנ"י הרבים. או שזה כנגד האבות ששמרו תורה ומהם יצאו בנ"י, שכך רומא זה צאצאי עשו ולכן כרמז שהוא בנו של יצחק (ולכן חשוב מהאחרים), ולכן טוען שהוא זרע יצחק במקביל ליעקב, ולכן בא לעזור ליעקב לשמור את התורה (כמקביל לו – שתפקידו לעזור ליעקב ללמוד). פרס נכבשה בהמשך ע"י הישמעאלים, וכן זהו אזור גיאוגרפי קרוב לישמעאל, ולכן רומז כעין עם קשר לישמעאל, שכעין התערבו יחד (וזהו שמובא שפרס חשובה כיון שמולכת עד המשיח, והרי נחרבה ממזמן? אלא שכעין ממשיכה, שזהו בגילוי בישמעאלים; ואולי רמז שמובא בהמשך שה' בא בעבר לתת את התורה לאומות, ועבר בשעיר שזהו עשו ובפארן שזהו הישמעאלים, שבזה כעין רמז שזהו השורש לטענותיהם על קיום התורה ע”י ישראל בזכותם שבזה כעין שקיבלו, וממילא פרס קשורים בישמעאל), ולכן כעין באים בטענה שישמעאל הוא בן אברהם, ולכן הוא מחובר לגילוי תורה שיצא מאברהם לישראל, ולכן הם עזרו לתורה בישראל (וישמעאל הוא בן השפחה, ואילו עשו הוא בן רבקה, ולכן אדום חשובה מפרס). ושאר העמים זהו כעין שאר אומות העולם שהם כעין כנגד ישראל, שישראל ירדו שבעים נפש למצרים (ששם התחנכו לסלוד מהרוע והטומאה, ויצאו ממנה לקבל את התורה) כנגד שבעים אומות העולם.