הציווי של ואהבת לרעך הרי הוא בגדר של כמוך, דרכו של כל אדם,

שאף כשמתעוררת מצידו ביקורת פנימית ותביעה מעצמו, לא יחדול בשל כך מאהבת עצמו ובוודאי לא יעורר שינאה לעצמו, אף כשבא בחשבון נפש פנימי,

הערתו תהיה מתוך הארה ואהבה עצמית ורצון להשגת השלימו,

באותה המידה מצווה תורתנו הקדושה לכל איש ואישה מישראל -

ואהבת לרעך כמוך, שאף בשעה שיש בליבך הערה וביקורת על זולתך,

אין הדבר צריך להשפיע על אהבתך אליו ולפגום בקשר שלך אליו,

האהבה לזולת צריכה לעולם להישאר באותה מדרגה, כאותה אהבה שרוחש האדם האדם לעצמו, שאינה נפגמת אף במקום הדורש שינוי ותיקון,

כשמתנהגים בהנהגה כזו, הרי שמצות ואהבת לרעך כמוך מונחת היא בהישג ידו של האדם בנקל, בלא חינוך נכון למצווה זו -לדון כל אדם לכך זכות ולהביט על נקודות האור שבכל איש ואיש מישראל, יקשה על האדם מאוד להגיע למצות ואהבת לרעך כמוך, אף כשעוסקים באדם שאינו נוהג כשורה, אל לו לאדם לפטור ולהצדיק עצמו בשנאתו אליו, מאחר שמוטלת עליו החובה להוכיחו ואחר שעשה כן אין לו מקום לשנאה כלפיו,

שורש מצות ואהבת לרעך כמוך

הגאון רבינו חיים ויטאל עליו השלום גילה כי עיקר חובת מצות ואהבת לרעך כמוך נבחנת ומתקיימת בין איש לאשתו,

העניין בזה הוא שבשורש נשמתם אחד הם

וכפי שהתברר בדברי רבינו האר''י זכר צדיק לברכה שהנשמה בשורשה מתהווה מזכר ונקבה, ובבוא העת על פי רוב יורדת לעולם בתחילה נשמת הזכר ואחר זמן נשמת הנקבה ובהגיע עת נישואיהם מקרבן ה' זו לזו בדרכיו הנסתרות,

וכך היא מציאות הקשר בין איש לאישה -אין אהבה כאהבתם, זאת בזמן שמבינים הם כי שורש אחד להם ואין שנאה כשנאתם בשעה שניפרס המסך המבדיל ביניהם ואינם מבינים כי שורש אחד להם,

אף באשר לכלל ישראל אמור הדבר, היעדר האהבה וריבוי המחלוקת נובעים מחוסר ההכרה וההרגשה בשורש נשמות ישראל כי אחת הן,

ככתוב ב ''70 נפש ירדו אבותיך מיצרימה'', בכוחה של ידיעה זו לבדה להניח את דעת האדם לדון את חבירו לכף זכות -כמו שדן הוא את עצמו, ודומה הדבר לגופו של אדם שהינו מציאות אחת המחולקת לאיברים רבים, שכולם אוהבים עליו,

אף שמעדיף אחד על פני חבירו לפי סדר חשיבותם,

אהבת ישראל ואהבת הבורא 

רואים אנו בחוש דבר זה, כי גם 1 שיש לו קטטה עם חבירו, כשרואה אותו בצרה או בסכנה מיד נחלץ לעזרתו וכואב ליבו עליו, וכן כל יהודי השומע על צרת יהודי אחר -אף שלא יודעו או מכירו נצבט ליבו בקרבו, מציאות אשר אינה מצויה בעליל אצל שאר אומות העולם -כי רק נפש הישראלי אחת היא,

לזאת נסמכו תיבות ואהבת לרעך כמוך לתיבת אני ה',

לרמז לנו למאמר התנא אלוקי בזוהר הקדוש כי ''אורייתא וישראל וקודשא בריך הוא חד הן'', ומדברי רבנו האר''י זצ''ל למדנו כי בנקודה זו תלויה קבלת תפילתו של האדם לפני השם יתברך, כמו מהרח''ו תלמידו בזה על הלשון -

גם הזהיר מורי ז''ל לי, ולכל החברים שהיינו עימו בחברה ההיא, שקודם תפילת שחרית מקבל עלינו מצוות של ואהבת לרעך כמוך ויכוון לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תיקון למעלה, לאור האמור הרי הטעם לדבר הוא כי באמצעות האהבה זה לזה משיגים את החיבור אליו יתברך, ומאליה עולה התפילה ומגעת למקומה, וכמו שעיד אחד מבני משפחתו של החכם השלם רבי בן ציון אבא שאול עליו השלום -כששאלו אותו על פשר הדבר שברכותיו פועלות את פעולתן ועושות רושם רב בשמיים -נענה הרב ואמר בזה הלשון -אף אתה, אילו הייתה אהבת ישראל תקועה ובוערת בליבך כמו שסדורה וערוכה היא בליבי -היו ברכותיך מתקיימות,

הרי לפנינו כי אהבה לכלל ישראל מזכה לעוצמה בחיבור להשם יתברך, 

ועל ידה יש לאדם את האפשרות לפעול נפלאות וישועות ושהתקבלו תפילותיו מחוץ לחוקי הטבע, לאור זאת יש להעטים ולפרש עוד את טעם סמיכות הכתוב ואהבת לרעך כמוך לכתוב אני ה' -להורות וללמד לנו כי כמידת אהבתו יתברך אלינו שאינה מותנית ותלויה בדבר, כך באותה המידה צריכה לשרור אהבה בין כל איש ואיש מישראל.

(ספר שיח יצחק חומש ויקרא מאת הרב יצחק כהן שליט''א)