הִלְכוֹת שְׁקָלִים
מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא לִתֵּן כָּל אִישׁ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּכָל שָׁנָה.
וּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
פֶּרֶק רִאשׁוֹן
מצוַת הנתינה
ו בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלַּזְּמַן דַּרְכּוֹנוֹת - הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁלּוֹ סֶלַע. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה הַמַּטְבֵּעַ סְלָעִים - הָיָה כָּל אִישׁ נוֹתֵן בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁלּוֹ חֲצִי הַסֶּלַע, שֶׁהוּא שְׁנֵי דִּינָרִין. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה הַמַּטְבֵּעַ חֲצִי הַסֶּלַע - הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל אוֹתוֹ חֲצִי הַסֶּלַע. וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁקְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל פָּחוּת מֵחֲצִי שֶׁקֶל שֶׁלַּתּוֹרָה.
פֶּרֶק שֵׁנִי
הגבייה והתרומה
ז שָׁלשׁ קֻפּוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁהוּא תּוֹרֵם בָּהֶן וּמוֹצִיאָן לַחוּץ, כָּתוּב עֲלֵיהֶן אָלֶ"ף, בֵּי"ת, גִּימֶ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּפְּקוּ מִן הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁתִּכְלֶה, וְאַחַר כָּךְ מִסְתַּפְּקִין מִן הַשְּׁנִיָּה, וְאַחַר כָּךְ מִסְתַּפְּקִין מִן הַשְּׁלִישִׁית. וְתוֹרֵם רִאשׁוֹנָה מֵהַקֻּפָּה הָאַחַת הַגְּדוֹלָה וּמְחַפֶּה אוֹתָהּ בְּמִטְפַּחַת, וְתוֹרֵם הַשְּׁנִיָּה מֵהַקֻּפָּה הַגְּדוֹלָה הַשְּׁנִיָּה וּמְחַפֶּה אוֹתָהּ בְּמִטְפַּחַת, וְתוֹרֵם הַשְּׁלִישִׁית מֵהַקֻּפָּה הַגְּדוֹלָה הַשְּׁלִישִׁית, וְאֵינוֹ מְחַפֶּה אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכֶּרֶת שֶׁבָּהּ סִיֵּם, וְיַתְחִיל מִמֶּנָּה בַּתְּחִלָּה בְּפַעַם שְׁנִיָּה, כְּשֶׁיִּכָּנֵס קֹדֶם עֲצֶרֶת. וְתוֹרֵם הָרִאשׁוֹנָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה מְגֻלָּה וּמְחַפֶּה אוֹתָהּ, וְתוֹרֵם הַשְּׁנִיָּה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁתָּרַם מִמֶּנָּה בָּרִאשׁוֹנָה תְּחִלָּה וּמְחַפֶּה אוֹתָהּ, וְתוֹרֵם הַשְּׁלִישִׁית מִן הַגְּדוֹלָה הַסְּמוּכָה לָהּ וְאֵינוֹ מְחַפֶּה אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁיַּתְחִיל מִמֶּנָּה בַּתְּחִלָּה בְּפַעַם שְׁלִישִׁית, כְּשֶׁיִּכָּנֵס בְּתִשְׁרֵי, עַד שֶׁנִּמְצָא תּוֹרֵם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית הַקְּטַנּוֹת מִכָּל אַחַת וְאַחַת מִן הַגְּדוֹלוֹת.
פֶּרֶק שְׁלִישִׁי
הקולבון; אחריות ובירורים
ד2 נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ, וּלְאַחַר זְמַן חָלְקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ - חַיָּבִים בַּקָּלְבּוֹן, עַד שֶׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בְּשֻׁתָּפוּת זוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְיִשְׁתַּנּוּ הַמָּעוֹת.
ט1 שִׁלְּחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶם בְּיַד שׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְאָבְדוּ מִמֶּנּוּ בְּאֹנֶס, כְּגוֹן שֶׁלְּקָחוּם לִסְטִים מְזֻיָּנִים, שֶׁהוּא פָּטוּר - רוֹאִים: אִם אַחַר שֶׁנִּתְרְמָה הַתְּרוּמָה נֶאֱנַס - נִשְׁבַּע הַשָּׁלִיחַ לַגִּזְבָּרִים, וּבְנֵי הָעִיר פְּטוּרִים, שֶׁהַתּוֹרֵם תּוֹרֵם עַל הַגָּבוּי וְעַל הֶעָתִיד לִגָּבוֹת, וּבִרְשׁוּת הֶקְדֵּשׁ הֵם, וּבְנֵי הָעִיר - מֶה הָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת? הֲרֵי לֹא מְסָרוּם אֶלָּא לְשׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁהוּא חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, אֲבָל הָאֹנֶס אֵינוֹ מָצוּי; וְאִם אָבְדוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְרְמָה הַתְּרוּמָה - עֲדַיִן בִּרְשׁוּת בְּנֵי הָעִיר הֵם, וְהַשָּׁלִיחַ נִשְׁבָּע לְאַנְשֵׁי הָעִיר וְהֵם מְשַׁלְּמִין. נִשְׁבַּע וְגָבוּ שְׁקָלִים שֵׁנִית, וְאַחַר כָּךְ הֶחֱזִירוּם הַלִּסְטִים - אֵלּוּ וָאֵלּוּ שְׁקָלִים, וְאֵין עוֹלִים לָהֶם לְשָׁנָה אַחֶרֶת, וְהַשְּׁנִיִּים יִפְּלוּ לְשִׁקְלֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה.