טז בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיָה לוּלָב נִטָּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, וְכֵן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁיָּדְעוּ בְּוַדַּאי שֶׁיּוֹם זֶה הוּא יוֹם הֶחָג בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִין שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין בִּקְבִיעַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, לֹא הָיוּ נוֹטְלִין הַלּוּלָב מִסָּפֵק.

כג בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּלוּלְבֵיהֶן בִּידֵיהֶן פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִין "אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא", "אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהילים קיח,כה), וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. וּכְבָר נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לְהַנִּיחַ תֵּבָה בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת וּמַקִּיפִין אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.

השימוש בארבעת המינים לצרכים אחרים

כו הֲדַס שֶׁבַּלּוּלָב - אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לְהָרִיחַ, וְהוֹאִיל וְהֻקְצָה לְמִצְוָה יִהְיֶה אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ; אֲבָל אֶתְרוֹג - מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הֻקְצָה לְמִצְוָה מֵאֲכִילָה.

כז וְאָסוּר לֶאֱכֹל אֶתְרוֹג כָּל יוֹם הַשְּׁבִיעִי; מִפְּנֵי שֶׁהֻקְצָה לְמִקְצָת הַיּוֹם - הֻקְצָה לְכֻלּוֹ. וּבַשְּׁמִינִי מֻתָּר לְאָכְלָהּ. וּבַזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹטְלִין לוּלָב בַּשְּׁמִינִי, הָאֶתְרוֹג אָסוּר בַּשְּׁמִינִי כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה אָסוּר בַּשְּׁמִינִי בִּזְמַן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים מִפְּנֵי הַסָּפֵק, שֶׁהוּא סְפֵק שְׁבִיעִי. הִפְרִישׁ שִׁבְעָה אֶתְרוֹגִין לְשִׁבְעָה יָמִים - כָּל אַחַת וְאַחַת יוֹצֵא בָּהּ לְיוֹמָהּ וְאוֹכְלָהּ לְמָחָר.