חומרת מצוות זכירת עמלק ומחייתו

רבותי היקרים, אנו עומדים בערב שבת קודש פרשת ויקרא ופרשת זכור, לקיים מצוות עשה דאורייתא של "זכור את אשר עשה לך עמלק". זוהי מצווה גדולה עד מאוד.

מציין המנחת חינוך חידוש נפלא, שהמצווה למחות את עמלק מחייבת אפילו מסירות נפש עד כדי ספק פיקוח נפש. הראיה לכך היא שהתורה מצווה ללכת למלחמה - והמלחמה היא סכנה גדולה. אין התורה סומכת על הניסים, ובכל זאת ציוותה להילחם בעמלק, אפילו במחיר סכנת נפשות. זאת בניגוד לרוב המצוות, שבהן אנו אומרים "וחי בהם" - יעבור ואל ייהרג, מלבד שלוש עבירות החמורות.

אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק, וכאשר אנו יוצאים לשמוע פרשת זכור, אנו יוצאים למעשה להילחם בעמלק. התורה אומרת "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", כלומר גם בדורנו זה קיימת מלחמה זו. אמנם היום איננו יודעים בוודאות מיהו עמלק, אך ודאי שהמצווה נשארה, אחרת למה נצטווינו לזכור את המעשה? עלינו ללמוד כיצד נלחמים בעמלק בימינו.

מהות עמלק - "מלק את ראשו"

צא הילחם בעמלק. "צא" בגימטריה 91, וכן "צדיק" ו"אמן" בגימטריה 91. ללמדנו שעל ידי אמונה נלחמים בעמלק. אבל איך נלחמים באמצעות אמונה?

עמלק מזכיר לנו את פרשת השבוע, פרשת ויקרא. בפרק א' פסוק טו כתוב על קרבן העוף: "והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו". מה פירוש "מלק"? הכהן מפריד את ראשו של העוף מגופו, חותך את הצוואר.

הצוואר הוא החיבור בין הראש (המוח) לבין הגוף והלב. עמלק, בדומה לפעולת המליקה, תפקידו לחתוך ולהפריד את החיבור שבין הידיעות שבמוח לבין הלב. הוא אינו מאפשר לידיעות השכליות לחדור אל עולם הרגש. כפי שאמר האדמו"ר מקוצק על הפסוק "אשר קרך בדרך" - באיזו דרך? בדרך שבין המוח ללב, שם פעל עמלק.

תפקיד האדם - להחדיר את האמונה מהמוח אל הלב

תפקיד האדם בעולמו הוא להחדיר את האמונה מהמוח אל הלב. כמו שכתב הרמב"ן שכוונת כל המצוות "שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו" - זו האמונה. אך אין די בכך שהאמונה תהיה במוח בלבד, אלא עליה להיות גם בלב, כמו שנאמר: "וידעת היום" (במוח) "והשבות אל לבבך" (בלב).

איך זוכים לאמונה בלב? אומר לנו הרמב"ן: באמצעות ההודאה. כאשר אדם מודה להשם על הדברים הטובים שנתן לו, האמונה שבמוח עוברת אל הלב. ההודאה היא הכוח שמחדיר את האמונה שבמוח אל הלב.

ההודאה והלב - קשר הדוק

אם נתבונן, נראה שדיני הודאה תמיד קשורים לרגש וללב. אביא כמה דוגמאות:

1. **פרסום הנס** - בפורים, המהות היא פרסום הנס. לכן קוראים את המגילה בציבור. גם ברכת הגומל נאמרת בעשרה, וקרבן תודה מחולק ל-40 לחמים כדי שיתפרסם הנס. המעמד לפני קהל משפיע על הלב, והודאה צריכה להיות עם רגש הלב כי זו מטרתה - להחדיר את האמונה מהמוח ללב.

2. **להשמיע בקול** - הודאה צריכה להיאמר בקול רם. "להשמיע בקול תודה", את המגילה חייבים להשמיע בקול. הקול משפיע על הלב, ואדם האומר בקול רם מעורר את כוונת הלב.

3. **אין שליח בהודאה** - בהודאה לא מועיל שליח, כל אחד צריך לומר בעצמו. לכן במודים, כל אחד אומר בפני עצמו. כי בשביל להפעיל את הרגש, צריך שהאדם עצמו יאמר, לא שליח.

הודאה עניינה להחדיר את הידיעה מהמוח ללב, ולכן כל דיניה קשורים ללב. זו גם הסיבה שבפרשת זכור צריך להזכיר בפה, לא מספיק בלב, כדי שהדברים יהיו חיים בלב.

עמלק - כפוי טובה

במכילתא על "ויבוא עמלק" נאמר: "כפוי טובה". מדוע עמלק נקרא כפוי טובה?

יש מפרשים שזה משום שגזירת "גר יהיה זרעך בארץ לא להם" שנאמרה לאברהם, יכלה להתקיים או בעשו או ביעקב. כאשר עם ישראל עבדו במצרים, הם פטרו את עמלק (שהוא מזרע עשו) מהגזירה. במקום להכיר טובה לישראל, הוא בא להילחם בהם.

אך יש הסבר עמוק יותר: על עמלק נאמר "אשר קרך בדרך" - לשון מקרה. כמו שאומרת הגמרא במסכת מגילה: "בן בנו של קרהו הגיע אלינו" - עמלק תופס הכל כמקרה. הוא אינו חי באמונה, אינו מאמין שהכל מגיע מבורא עולם.

בלשון הקודש, המילה "כופר" מבטאת הן את ההפך מאמונה (כופר בה') והן את ההפך מהודאה (כופר בכל). כי אמונה והודאה הולכות יחד - אמונה היא במוח והודאה היא בלב. עמלק, שחסר אמונה, הוא גם כפוי טובה - הוא סמל כפיות הטובה.

מתי מגיע עמלק?

מתי מגיע עמלק להילחם בישראל? כאשר עם ישראל שוכחים את הטובות שהקב"ה עשה להם.

בפרשת בשלח, עמלק הגיע לאחר ש"ויצמא שם העם למים", והם צעקו "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בני... היש ה' בקרבנו אם אין". ודאי שהם ידעו שבורא עולם נמצא, אבל הם חשבו שעכשיו הוא שכח אותם.

זה קורה לכל אדם - כאשר טוב לו, הוא יודע שבורא עולם איתו, אבל כשיום אחד יש חושך, יש הסתר, הוא חושב "היש ה' בקרבנו אם אין". זה עמלק שאומר לך: "עכשיו ה' שכח אותך". מדוע זה קורה? כי אתה לא זוכר את חסדי הבורא איתך. אם היית זוכר את חסדיו, לא היה מגיע עמלק זה.

כיצד נלחמים בעמלק?

התורה אומרת: "כתוב זאת זיכרון בספר" - כתוב את כל הניסים שקרו לך, "ושים באוזני יהושע" - פרסם את הניסים בקול. על ידי שמספרים את ניסי ה', זוכרים שהקב"ה נמצא תמיד איתנו, ובכך מוחים את עמלק.

לכן מיד אחרי הניצחון על עמלק, משה בונה מזבח וקורא שמו "ה' נסי" - כדי שכולם יזכירו את חסדי הבורא. זכירת חסדי הבורא היא מחיית עמלק!

דבר נפלא: פרשת זכור נמצאת בסוף פרשת כי-תצא, ומיד אחריה מופיעה פרשת ביכורים: "ולקחת מראשית כל פרי האדמה... ובאת אל הכהן... ואמרת אליו..." - זו הכרת הטוב. מצוות הבאת ביכורים מלמדת אותנו כיצד נמחה את עמלק - על ידי הכרת טובה, על ידי שנודה לקב"ה ונזכור את ניסיו.

במגילת אסתר, תחילת מפלתו של המן (עמלק) הייתה כאשר אחשורוש התעורר להכיר טובה למרדכי שהציל את חייו. תחילת המפלה של עמלק כפוי הטובה היא על ידי התעוררות כוח הכרת הטוב.

סיכום - מחיית עמלק בימינו

פורים הוא שלושים יום לפני פסח. מדוע? כי פסח עניינו להכיר טובה לקב"ה על הניסים שעשה לנו. אך כדי שנוכל להכיר טובה, עלינו תחילה למחות את עמלק - סמל כפיות הטובה.

איך מוחים את עמלק? על ידי שאנחנו זוכרים את חסדי הבורא, על ידי ההודאה שמורידה את האמונה ללב. "צא" בגימטריה "אמונה" - איזו אמונה? אמונה בלב, שקונים אותה על ידי הודאה.

"כתוב זאת זיכרון בספר" - כתוב את החסדים שה' עושה לך, כי על ידי זה מוחים את עמלק. בנה מזבח, זכור את חסדי הבורא, הבא ביכורים, למד בני אדם להודות לה' - זו המלחמה לה' בעמלק מדור דור.

יזכנו ה' למחות את עמלק שרוצה למלוק לנו את האמונה, ונזכה שהאמונה תהיה גם במוח וגם בלב. וידעת היום והשבות אל לבבך!

סיכום קצר

חברים יקרים, השבת אנו מקיימים את מצוות "זכור את אשר עשה לך עמלק" - מצווה כה חשובה עד שלפי המנחת חינוך, היא דורשת אפילו מסירות נפש. אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיימחה שמו של עמלק.

אני רוצה להסביר לכם מיהו עמלק בימינו. המילה "מלק" מופיעה בפרשת ויקרא בהקשר של הקרבן - "ומלק את ראשו". מליקה היא פעולת הפרדת הראש מהגוף, חיתוך הצוואר. עמלק הוא זה שחותך את החיבור בין המוח ללב, שלא נותן לידיעות שבמוח לחדור אל הלב. כפי שאמר אדמו"ר מקוצק: "אשר קרך בדרך" - באיזו דרך? בדרך שבין המוח ללב!

תפקידנו בעולם הוא להחדיר את האמונה מהמוח אל הלב. כמו שכתוב "וידעת היום והשבות אל לבבך". איך עושים זאת? אומר לנו הרמב"ן: "שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו". ההודאה היא המפתח - כאשר אדם מודה להשם על הטובות שנתן לו, האמונה שבמוח עוברת אל הלב.

עמלק מכונה במכילתא "כפוי טובה", כי הוא חי בתפיסה ש"הכל מקרה". הוא שורש הכפירה בעולם. אנו רואים בלשון הקודש שהמילה "כופר" מבטאת הן את ההפך מאמונה והן את ההפך מהודאה.

מתי מגיע עמלק להילחם בישראל? כאשר ישראל שוכחים את טובות ה', כמו שקרה אחרי "היש ה' בקרבנו אם אין". וכיצד נלחמים בעמלק? "כתוב זאת זיכרון בספר... ושים באזני יהושע" - על ידי שמזכירים את ניסי ה' ומודים עליהם. לכן פרשת זכור נסמכה לפרשת ביכורים, שעניינה הכרת הטוב.

בפורים ראינו שתחילת מפלת המן הייתה בהתעוררות של אחשורוש להכיר טובה למרדכי. כך מוחים את עמלק - על ידי ההודאה שמורידה את האמונה ללב. "צא" בגימטריה 91, כמו "אמן", ללמדנו שעל ידי אמונה נלחמים בעמלק.

יזכנו השם למחות את עמלק שרוצה למלוק לנו את האמונה, ונזכה שהאמונה תהיה גם במוח וגם בלב.

נערך ותומלל על ידי יהודה טאוב. 📞 לפרטים: 052-7139520

מהות פרשת זכור והקשר לפורים

עמלי התורה היקרים, אנו יוצאים מפרשת זכור לקראת ימי הפורים, וחשוב שנבין לקראת מה אנחנו הולכים. הגמרא במסכת מגילה מלמדת אותנו מדוע קוראים פרשת זכור לפני פורים - "כדי להקדים זכירה לעשייה". בשבת אנו זוכרים את מעשה עמלק, ובפורים אנחנו עושים בפועל - אנחנו הורגים את עמלק.

אך נשאלת השאלה: היכן בפורים אנחנו הורגים את עמלק? הרי ברוך ה' איננו הורגים אף אדם. כדי להבין זאת, עלינו להעמיק תחילה בהבנת מהותו של עמלק, ואז נוכל להבין כיצד אנחנו מוחים את זכרו בימי הפורים.

מיהו עמלק ומדוע נקרא כך?

אחי ורעי, בואו נתבונן בשורש השם "עמלק". מדוע הוא נקרא כך? המילה "עמלק" קשורה למושג "מליקה" - פעולה שבה מפרידים את הראש מהגוף. המליקה היא הפרדה, וזוהי מהותו של עמלק - לעשות פירוד.

לא במקרה עמלק הגיע אל ישראל ב"רפידים" - אותיות "פירודים". עמלק אוהב את הפירוד, ושם יש לו כוח לשלוט על עם ישראל. כפי שאומר המן הרשע במגילת אסתר: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". זהו כוח הרשע של עמלק - הפירוד. הוא שורש הפירוד בעולם.

כפיות הטובה של עמלק

חברים יקרים, עמלק מתאפיין בתכונה נוספת - הוא כפוי טובה. עמלק אינו רוצה להכיר טובה לבורא עולם. ומהו הפתרון שלו כדי לא להכיר טובה? הוא אומר שהכל מקרה, "עזב ה' את הארץ". כאשר אסתר שואלת את מרדכי מה קרה, הוא עונה לה "קרהו" - הגיע בנו של "קרהו", כלומר בנו של מי שטוען שהכל מקרה.

מדוע עמלק אוהב לטעון שהכל מקרה? פשוט מאוד - כי אם הכל מקרה, אינני חייב להכיר טובה לאיש. זהו הפתרון של עמלק לבעיית הכרת הטובה - אם אין מי שעשה לי טובה במיוחד, אינני חייב להכיר לו טובה. לכן עמלק הוא עם כפוי טובה.

הפירוד שעמלק יוצר בעולם

חביבי היקרים, עמלק טוען ש"רם על כל גויים ה', על השמים כבודו" - בורא עולם נמצא בשמים ואין לו חיבור לכאן. בכך, עמלק מפריד את בורא עולם מהבריאה. הוא מפריד בין השמים לארץ. לפי תפיסתו, "השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם", כלומר, בארץ אין לבורא עולם שליטה. זהו הפירוד המהותי שעמלק יוצר.

ראו איך המן, צאצא עמלק, מגיע הביתה אחרי נס אדיר - באותו לילה שבו הוא רוצה להפיל את מרדכי, הוא מגיע בדיוק בשעה שהמלך קורא בספר הזכרונות ורוצה להכיר טובה למרדכי. זהו פלא אדיר! הכל מתהפך בצורה מופלאה, ואשתו וחכמיו אומרים לו: "אם מזרע היהודים מרדכי... נפול תיפול לפניו". הם מבינים שזה לא מקרה, אך המן, כצאצא עמלק, שונא הכרת טובה וטוען שהכל מקרה.

כיצד הורגים את עמלק?

לומדי התורה היקרים, כיצד אנחנו מוחים את זכר עמלק? כאשר אנחנו מודים לה' - בזה אנחנו הורגים את עמלק! עד היום הזה, כאשר יהודי מודה לקב"ה על הדברים הטובים ומכיר שבורא עולם הביא לו אותם, שבורא עולם נמצא בארץ ושולט על כל פרט בבריאה - בכך הוא מוחה את זכר עמלק.

כאשר הרים משה רבנו את ידיו במלחמה נגד עמלק וגבר ישראל, מה כתוב? "ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי". הוא פרסם לכולם שה' עשה את הנס, ובזה הוא הכיר טובה והרג את עמלק. לכן אחרי פרשת עמלק, שבה מצווים על מחיית עמלק, מגיעה פרשת ביכורים שכל מהותה היא הכרת הטובה.

זוהי הסיבה שפורים הוא יום של מחיית עמלק - כי בפורים, כאשר אנחנו מראים כיצד אנחנו מאמינים שהכל מגיע מאת ה', אומרים "על הניסים", עושים סעודת הודיה ומודים לקב"ה על הניסים שעשה לנו - בזה אנחנו מוחים את עמלק!

אסתר המלכה וסגולת הכרת הטובה

רבותי היקרים, למדנו דבר נפלא - כל פעם שאנחנו מודים לקב"ה על הדברים הטובים שעשה לנו, זוהי מחיית עמלק הלכה למעשה. זה ממלא את כבוד ה' בעולם.

לפי זה, בואו נבין דבר נפלא: מדוע זכתה אסתר שנס פורים נעשה על ידה? המהר"ל מסביר דבר נפלא: "כל מי שאינו אומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". מה הפירוש? פשוט מאוד - הוא ראוי להיות גואל!

אסתר, כל דבר שהיה לה, לא אמרה "אני עשיתי", אלא תלתה במישהו אחר. היא הכירה טובה. כשמרדכי מספר לה מה שבגתן ותרש זוממים לעשות, אסתר לא אומרת "אני גיליתי", למרות שמרדכי אמר לה שתאמר זאת. היא מכירה טובה, היא מכירה מי הביא לה את המידע.

ומדוע אסתר ראויה להיות גואלת? כי היא תולה כל דבר במקורו. כשהיא תזכה להביא גאולה, היא לא תאמר "אני הייתי הגואלת", אלא תאמר "בורא עולם היה הגואל". היא מכירה טובה ומודה לה'. לכן היא ראויה להיות גואלת, כי אינה תולה דבר בעצמה אלא באחרים.

אסתר כלבנה - מקבלת ומשפיעה

ידידיי היקרים, זהו פשר דברי חז"ל: "למה נקרא שמה אסתר? שהייתה דומה לאיסתהרא (ירח)". מה הקשר? הלבנה מסמלת את ה"מקבל" - הלבנה מקבלת אורה מן השמש. כך גם אסתר הייתה מסתירה את עצמה ותולה את כל הברכות והשפע בשמש, במקור העליון.

זו הסיבה שאסתר הייתה ראויה לנס פורים, כי היא תלתה הכל בבורא עולם והייתה מכירה טובה למי שהשפיע עליה. בכוח זה של הכרת הטובה ניצחה את המן, צאצא עמלק שכל מהותו כפיות טובה.

סיכום

עמלי התורה הקדושה, בעזרת ה' הוכחנו שמחיית עמלק נעשית על ידי ההודאה. זהו הכוח שבו נמחה את עמלק - הכרת הטובה. נזכה כולנו להתחזק מאוד בימי הפורים, להודות לה' על כל דבר טוב ונפלא שהוא משפיע עלינו, ובכך למחות את זכר עמלק.

כוח ההודאה הוא המהות העמוקה של ימי הפורים - לא רק לשמוח בניסים שאירעו לאבותינו, אלא להודות עליהם ולהכיר שהכל מאתו יתברך. בכך אנו מבטלים את קליפת עמלק ומכריזים שאין עוד מלבדו.

סיכום קצר

אחי ורעי היקרים, הבה נעמיק יחד בהבנת מהותה של מלחמת עמלק ומדוע קוראים את פרשת זכור לפני פורים.

כפי שלמדנו בגמרא במסכת מגילה, אנו קוראים פרשת זכור לפני פורים "להקדים זכירה לעשייה". בשבת אנו זוכרים את עמלק, ובפורים אנו "הורגים" אותו בפועל. אך כיצד אנו הורגים את עמלק בפורים?

עמלק נקרא "המולק" - מלשון מליקה, הפרדת הראש מהגוף. מהותו של עמלק היא הפירוד. לא בכדי הוא תקף את ישראל ב"רפידים" - אותיות "פירודים". כוחו של עמלק מתבטא בהפרדה בין שמים לארץ, בטענה ש"עזב ה' את הארץ" וש"הכל מקרה".

עמלק הוא כפוי טובה במהותו. הוא אינו מוכן להכיר בטובתו של בורא עולם ולכן טוען שהכל מקרה. כך הוא מפריד בין הקב"ה לעולמו, בין שמים לארץ. המן, צאצא עמלק, המשיך בדרך זו כשטען "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד".

כאשר אנו מודים לה' על הניסים והטובות שעושה עמנו, בזה אנו מוחים את זכר עמלק! כל הכרת טובה לקב"ה היא מחיית עמלק בפועל. לכן פורים הוא יום של מחיית עמלק, כי בו אנו מודים על הניסים ועושים סעודת הודאה.

זו גם הסיבה שאסתר זכתה להיות הגואלת. כפי שאמרו חז"ל: "כל שאינו אומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אסתר לא תלתה את הדברים בעצמה אלא במרדכי, היא הכירה טובה למי שהביא לה את המידע. היא כמו הלבנה המקבלת אורה מהשמש ואינה מתגאה בעצמה.

חברים יקרים, נזכה בעזרת ה' למחות את זכר עמלק על ידי הכרת הטוב והודאה לבורא עולם על כל הטובות והניסים שעושה עמנו בכל יום ויום.

נערך ותומלל על ידי יהודה טאוב. 📞 לפרטים: 052-7139520