הסיפור שמאחורי הסיפור

הסיפור שמאחורי הסיפור – לפרשת יתרו

נכתב על ידי חגי 12, 13/2/2025

הסיפור שמאחורי הסיפור – לפרשת יתרו

בפתח פרשתנו אנו מקבלים "היזון חוזר" לניסים הגדולים שעשה הקב"ה לבני ישראל ביציאתם ממצרים. פרשת יתרו פותחת בפסוק "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם".

מה שמע יתרו? נחלקו בכך חז"ל. דעת רבי יהושע: "מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו" (זבחים קטז ע"א). בירושלמי (מגילה פ"א הי"א) מצינו שתי דעות נוספות: "חזקיה אמר: קריעת ים סוף שמע. יהודה בי רבי אמר: מתן תורה".

יתרו שומע, משה מסביר

בהמשך אנו קוראים: "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה'". עלינו להבין את הסיפור שמאחורי הסיפור, מאחר שיתרו שמע, (בין אם שמע אודות מלחמת עמלק, קריעת ים סוף או מתן תורה) מדוע הוצרך משה לספר לו?

בפשטות ניתן לבאר כשיטת מלבי"ם, שיתרו שמע את שעשה הקב"ה לבני ישראל, ומשה רק "סידר" את הדברים. משה הבהיר לו את הפרטים והסבירם, לדוגמא מששמע יתרו 'אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ', הבין יתרו שמשה הוא העיקר ובזכותו נעשה הכל. על כך הבהיר לו משה שהכל נעשה 'עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל', ולא עבורו. וכן 'אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה', חשב יתרו שהטובות נעשו על ידי אלוקים וכוחות מושלים נוספים. על כך אמר לו משה שהכל נעשה רק על ידי הקב"ה.

יתרו התעורר רק מצד הטוב שנעשה לישראל, 'כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל...', אך התעלם מהמכות שהיכה הקב"ה את המצרים, משום שחשב שהם מפועל רע. על כך סיפר לו משה 'עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם', שגם זה היה מפועל הטוב, כדי להיטיב לבני ישראל, להעניש את נוגשיהם ולהוציאם לחירות.

משה מול יתרו בדיאלוג על ההשגחה האלוקית

גישתו של תולדות יצחק, בהסבר של משה ליתרו שונה. לשיטתו, יתרו אמנם שמע בארצו שהוציא הקב"ה את בני ישראל ממצרים, והרג את בכורי המצרים וטבעם בים, אולם היו לו ספקות באשר להנהגת הקב"ה. באופן דומה ביאר ה'אור החיים', שיתרו אמנם שמע, אך התקשה להאמין לנכונותם, או שהסתפק לגבי חלק מהפרטים, ומשה סיפר ואימת אותם. משה גם השלים לו פרטים שלא היו ידועים לו, כגון אודות הריגת שר מצרים, שלא יכל לדעת. הוא תמה על כך, שכן לטעמו מי שיש לו כח גדול אינו עושה עוול, ומנגד מי שעושה עוול מעיד בכך על כוחו הדל ושעושה זאת משום שרוצה למשול.

בתגובה, 'וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל', משה השיב לו שעם ישראל הוא בנו בכורו של הקב"ה, ולאחר שהתרה בפרעה ואמר לו 'בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל... שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ', ומאחר שלא שלחם הרג את בכוריהם.

עוד הוסיף משה וסיפר אודות 'כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ', ובכך השיב לתמיהתו הנוספת, מדוע הטביעם בים. משה הסביר לו שפרעה רדף אחרי בני ישראל בניסיון להחזירם למצרים או להרגם והקב"ה הטביע אותם בים סוף. משהבין זאת יתרו, שמח 'עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל', ובירך את הקב"ה 'בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם'.

הבנת פעולות ה' בעולם

במבחן התוצאה, לא זו בלבד שיתרו קיבל את דברי משה, אלא שבירך ברכה כפולה על כך: "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם", וכביאור רש"י: שנתן יתרו הודיה כפולה: א. "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם", על שהוציא אותם מרשות המצרים – אומה קשה, ומיד פרעה – מלך קשה. ב. 'אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם', על ההוצאה מהשעבוד, כפי שמתרגם לשון רידוי ומרות היד, שהיו מכבידים עליהם.

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]