פרשת בשלח - וכי ידיו של משה עושות מלחמה?

מאת: אהובה קליין.

אחד  הנושאים בפרשה זו: מלחמת עמלק . כך התורה מתארת  את האירוע הבלתי צפוי: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִיצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה,  וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי. וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ מֹשֶׁה—לְהִלָּחֵם- בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק.  וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ -אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.  וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת-עַמּוֹ, לְפִי-חָרֶב -

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:  כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.  וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי.  וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר דֹּר ".[שמות י"ז, ח'-ט"ז]

ציורי תנ"ך' משה מרים ידיו במלחמת עמלק ולצידו אהרון וחור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)

השאלות הן:

א] מה הייתה הסיבה להתפרצות מלחמת עמלק?

ב] מה המשמעות של הרמת ידי משה - בזמן מלחמת עמלק?

תשובות.

הסיבה להתפרצות מלחמת עמלק.

התפרצות מלחמת עמלק - נובעת מהכפיות הטובה של חלק מהעם, הם הרי ראו נסים גדולים, קריעת ים סוף , ה' העניק להם את המן -במדבר - לחם מן השמים. במקום להודות לה' הם מתלוננים!

חשוב לזהות את עמלק:

עמלק הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע  פילגשו. ממנו יצא עם הקרוי בשם זה. מעניין כי: בנבואת בלעם - עם זה  מכונה בשם: "ראשית גויים" זהו אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל, ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב לו בכל זמן  ועל סמך העבר ניתן להסיק: כי הוא תוקף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן  לראות זאת גם בפרשה  : לאחר שנעשו לעם ישראל ניסים ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע למקום בשם רפידים והוא צמא למים , כשהצימאון גובר הוא בא לפני משה  בטענה: מדוע העלה אותם ממצרים ..

על פי הסבר מדרש תנחומא: על דברי עם ישראל: "הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אם - אָיִן"?

משל מעניין:

למה היו דומים עם ישראל באותה שעה? היו דומים לתינוק היושב על כתפי אביו בשוק, היה רואה דבר של חפץ, ואומר לאביו: קח לי  והאב לוקח לו, פעם ראשונה שנייה ושלישית, עד שהם מהלכים, ראה הבן את חברו של אביו, אמר לו אותו הבן: ראית את אבא? ענה לו אביו: שוטה שכמוך, אתה רוכב על כתפי, וכל מה שאתה מבקש אני לוקח לך - ואתה שואל לזה: "ראית את אבא". מה עשה האב? השליך  את בנו מכתפיו - ובא הכלב ונשכו.

הנמשל: כך היו ישראל: כאשר יצאו ממצרים, מיד הקיפו אותם ענני הכבוד: בקשו לחם - הקב"ה הוריד להם את המן,  בקשו בשר והביא להם את השליו, כך היה נותן להם כל צרכם. התחילו מהרהרים ואומרים: "הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אם - אָיִן"? אמר להם הקב"ה: חייכם אני מודיע אתכם - הרי הכלב בא ונושך ומי  הוא זה? עמלק: שנאמר: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל,..,

הכלי יקר מבהיר :  רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם: "רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא תליא - כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי  רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים - לפי שרפו ידיהם מן התורה -שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא  כאשר הוא רואה  איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה - הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא - ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב  את הפרצה וגורם לנזקים גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו.

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] מסביר את תגובת משה לעם המתלונן:

"וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה, וַיֹּאמְרוּ, תְּנוּ-לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה; וַיֹּאמֶר לָהֶם, מֹשֶׁה, מַה -תְּרִיבוּן עִמָּדִי, מַה-תְּנַסּוּן אֶת-יְהוָה.  וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם, וַיָּלֶן הָעָם עַל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם, לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי, בַּצָּמָא".[שמות י"ז, ב'-ד']

משה אומר להם: אתם יודעים היטב שלא אני הולכתי אתכם דרך המדבר, אלא ה', ובוודאי ראיתם כבר הרבה מהנִסִּים שה' עשה לכם עד כה ולכן עליכם לבטוח שה' לא יניח אתכם למות במדבר!

משמעות הרמת ידי משה.

נאמר: "וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק".  [י"ז. י"א] וכי ידיו של משה עושות מלחמה?, או, שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן  שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים   את  לבם לאביהם שבשמים- היו  מתגברים: ואם לאו- היו נופלים. [מסכת ראש השנה כ"ט, א']

ה"כלי יקר" מפרש באופן מעניין את הרמת ידי משה:

הרי עמלק הגיע להילחם נגד ישראל - מהטעם שרפו ידיהם  של ישראל מן התורה שניתנה מיד ליד. וכן מהתפילה שהיא אצל הכוהנים - בנשיאת כפיים וגם מגמילות חסדים - הניתן מיד ליד.

הראיה לכך שהתורה מתארת: שאהרון וחור תמכו בידיו של משה בזמן מלחמת עמלק וזאת כדי להחזיק שלושה עמודים אשר בית ישראל נשען עליהם: שלושת הרועים: משה, אהרון ומרים - אשר בזכותם נתן להם ה': מן, באר, וענני כבוד.

מן- בזכות משה. שהרי לא ניתנה תורה ,אלא לאוכלי המן.

הבאר- שמספקת לעם – מים - בזכות מרים.

לפי שהיא הצילה את תינוקות ישראל והעניקה להם מזון. ההוכחה, שנאמר:

"וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ  אֶת־ הַיְלָדִֽים"[שמות ,א', י"ז]

ענני כבוד - בזכות אהרון - לפי שהיה עסוק בעבודת הקורבנות במשכן  שהיו גורמים שתשרה שכינה בישראל וענן ה' על המשכן.

בפרשת "חוקת" מסופר  כי כאשר שמע עמלק - על מותו של אהרון, היינו, שנסתלקו ענני כבוד ,אז בא להילחם נגדם כמו שנאמר: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי" [במדבר  כ"א, א']  ומכאן הראייה שזכותו של אהרון עמד לישראל להצילם מפני עמלק - ששימש רצועה של מרדות לישראל לעולם. [היינו -  שוט על עם ישראל כאשר סרים מהדרך].

לכן, במלחמה זו נגד עמלק רצה משה שיהיו ידיו אמונה - על ידי שיזכור לישראל את שלושת העמודים הנ"ל, לכן היה משה יושב באמצע ובידו - זכות התורה. ואהרון וחור שתמכו בידיו מזה ומזה- כי אהרון הייתה לו זכות עבודת הקורבנות – השכינה על ישראל וחור בנה של מרים- זכות גמילות חסדים- בידו.

על משה נאמר: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ". 

על כך אמר ה"כלי יקר": כי עמלק בא בימי משה - שאז היה זמן  הבוקר ותחילת זריחתם  של ישראל. ואחר כך בימי מרדכי ואסתר - הופיע המן-שהיה מזרע עמלק - זה היה  בזמן ערב שמשן של ישראל- לכן נאמר על משה - "עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ"- כי זכותו של משה עמדה לישראל גם בימי מרדכי - אבל המן ידע שבתאריך  ז' באדר משה נפטר ולכן הוא חשב - שתמה זכותו  להגן על  ישראל. אבל המן לא ידע כי בתאריך זה גם נולד משה!

זו הוכחה כי המן הרשע הבין כי-זכותו של משה עמדה לישראל כל חייו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק - כי עמלק של פעם - הוא גם עמלק של היום והכוונה: לכל האויבים המגבירים את הפיגועים סביבנו מקרוב ומרחוק, עלינו  להיזכר בדברי אלוקים - כי ארץ ישראל שונה מכל הארצות - כדברי התורה: "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה." [דברים י"א, י"ב]

מכאן שה' מתבונן בבניו  יומם וליל – בארצנו על כן העם היהודי -  חייב לקיים שמירת שבת  הנכללת בעשרת הדיברות- רק כך נוכל לנצח את עמלק של היום. כי לא די בצבא חזק וכלי נשק משוכללים - אלא עלינו  לאחוז בתורה - שהיא תורת חיים ויכולה להמשיך את זכות משה, אהרון  ומרים. רק בכוח האמונה - כידי משה - נזכה בע"ה לצאת מאפלה לאורה במהרה כציווי ה' למשה:

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שמות י"ט, ו']