"וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ"

(שמות יד, כז)

קריעת ים סוף היא שבירה בוטה של חוקי הטבע שנחקקו בפרשת בראשית. הים נבקע לחלוטין, המים עומדים כחומה מימינם ומשמאלם. נוזל נהפך למוצק, וים נהפך ליבשה.

את השינוי הזה הטביע הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. על הפסוק: "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ", דרשו חז"ל - אל תקרי לְאֵיתָנוֹ, אלא לְתַנָּאוֹ שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ (בראשית רבה, ה, ה): "אמר ר' יוחנן: תנאין התנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, הדא הוא דכתיב (שמות יד): וישב הים לאיתנו, לתנאו שהתנה עמו".

תנאי התנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, שכשיצטרכו ישראל לבקוע את הים - הים יבקע לפניהם.

עומק כוונת חז"ל היא שכבר בבסיס הבריאה עומד חוק נוסף, והוא החוק הנקרא ישראל - ישראל הם חוק טבע המנצח כל חוק אחר, כולל חוק יסוד כמו נוכחות הים.

מכאן מסיק ה"שפת אמת" שהתנאי הזה ממשיך ללוות אותנו, ונס קריעת ים סוף הוא בעצם נס מתמשך ("שפת אמת", פסח, תרל"ה): "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו דרשו חז"ל לתנאו... כי רצו בזה להודיע כי נס קריעת ים סוף נשאר לעולם אף שחזר לאיתנו, מכל מקום כוחו עתה הוא מצד תנאי הנזכר... וקריעת ים סוף הוא ביטול כל הטבע, ואחר קריעת ים סוף נתברר זה בטבע להיות בטל עבור עבדי ה' ".

גם כשהים נסגר, הוא נסגר על תנאי, והתנאי הוא שבכל פעם שיהיה עימות בין חוק קיומם של ישראל לבין כל חוק טבע אחר - חוק נצח ישראל ינצח!

במובן הזה קריעת ים סוף הוא שם כולל לכל חוקי הטבע, וכך מכוח התנאי הזה, תלך האומה הזו ותבקע כל חוק אפשרי - חוקי הסטטיסטיקה הנוקשים, חוקי הסוציולוגיה, ההיטמעות, חוקים אנתרופולוגים רבים הקובעים שאוכלוסייה כה קטנה, המפוזרת על פני כל כך הרבה ארצות למשך כל כך הרבה שנים, חייבת לפי כל חוקי ההסתברות הקיימים להיטמע בסביבתה ולהיבלע בה, אך לא עם ישראל. כי אנחנו בוקעים את הים בשנית.

ההיסטוריה עבורנו היא אוקיינוס גדול של חוקי טבע שעלינו לחצות, וקריעת ים סוף היא עבורנו תכונה מתמדת, המלווה אותנו לכל אורך שנות קיומה של האומה הישראלית.

הרב אייל ורד, מהספר: "אל שפת אמת - על המועדים"