מקווה שדבר תורה זה לא יימחק...
נכתב על ידי משה אהרון, 22/1/2025
בס"ד.
מקווה שדבר תורה זה לא יימחק.
---------------------------------------------
פעם אברך צעיר ונמרץ התווכח עזות עם הזקן :
זה : הראשון אומר : כל מהותו של האדם
להיותו מת באוהלה של תורה.
וזה משיבו בציטוט הבא :
ללמדך שעל פי התורה הקדושה :
אדם המבכר ל"המית" עצמו אך באוהלה של תורה .
משל בוחר הוא :
לבטל ששת ימי המעשה בבחינת שלא לקיים :
"לעובדה ולשומרה" - את הבריאה - להחשיך אורה
ומשל להיותו גם בורח תמיד מהציווי :
"בזיעת אפך תאכל לחם".
[שגם עדיף לו לאדם שלתוך פיתו יוזלו אגלה זיעתו ולא חלילה דמעות עיניו]
[שגם מן נאכל אך לשעה ורק במדבר - ולא בארץ נושבת]
כי אז, משול אוהלו זה חלילה - למקום טמא.
כדי כך, שגם כל הבא לאוהל זה "יטמא"
ולא עוד שמחללים ומטמאים שבעת ימי הבריאה
שנאמר : "יטמא שבעת ימים".
מחשיכים כאמור,אורות של שבעת ימים.
לבטל "יהי אור" של כל יום ויום....
שכשם שיש אור רוחני ,כך יש אור פיזי .ושניהם צריכים להאיר כאחד
והשומע לקח זה,יקנה עולמו, אם גם יעיז לתלות דבר תורה זה, בפתחה של כל "אברכיה".....
ובבקשה, בבקשה אל תדונו אותו כמי שאינו מעריך ומוקיר את לימוד התורה. אלא אך כמי שסבור כי לימוד התורה המלא והפורה, הוא דווקא השילוב של דרש ומעשה כאחד.
יותר מזה ישנם גופי תורה שאינם מתבהרים לו לאדם אלא תוך כדי המעשה..... מעשה של פת לחם באותה הזיעה ... המשמשת גם כעין "וישר" לעיניים והמסירה גם כל אף חרון.[משל הזיעה גם "מזיעה" - מזיזה חרון אף]
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
