הרואה מקומות שנבראו בששת ימי בראשית המעוררים התפעלות יברך ’ברוך אתה ה’ אמ״ה עושה מעשה בראשית’. לכן יש לברך כן כשמבקר במפלי הניאגרה, ומפלי האיגו’אסו בברזיל, או בהר החרמון, הרי האלפים, הרי האינדים, הרי ההימליה, הגרנד קניון וכדומה.

ולא יברך אלא על הרים שודאי היו שם מששת ימי בראשית, ולכן לא יברך על הרי איטליה.

וברכה זו יברך כל שעברו שלשים יום שלא ראה אותם.

הרב שי טחן

השולחן ערוך (סימן רכח ס״א) כתב "על הימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות אומר ’ברוך אתה ה אמ״ה עושה מעשה בראשית".

ולא יברך על כל ההרים והגבעות, אלא דוקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם (שם ס״ג), ולכן יברך רק כשמבקר במקום המעורר התפעלות הנפש מגודל או עוצמת האתר בלבד, וכגון במפלי הניאגרה וכדומה.

ובספר הלכה ברורה (סק״ה) פירט את הר החרמון והרי האלפים והרי הפיראנים שבאירופה, והרי ההימלאיה, והרי האנדים שניכרת בהם גבורת הבורא.

ובספר אור לציון (ח״ב עמוד שי) כתב שיברך על ההרים הגדולים וכגון הרי האלפים, ובארץ ישראל יש לברך על הר החרמון בלבד.

והנה הגר״מ גרוס (מנוחת אמת עמוד קז הערה כב) כתב שלא יברך על מפלי הניאגרה בטענה שאינו מתחילת מעשה בראשית, ונראה שרצה לומר שהיתה שם שחיקה מסוימת או כדומה, ובאמת אפילו אם היתה שחיקה מסוימת ושינוי מעט במיקום אין בזה משום לבטל מלומר את הברכה. ומה שכתב השולחן ערוך (שם ס״ב) שמברך רק אם ראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם בידי אדם, בשו״ת בצל החכמה (ח״ב סימן י אות ז’) כתב שלשון זה ’שלא השתנה בידי אדם’ לאו דוקא, אלא אף אם השתנה מחמת הטבע אינו מברך כיון שאינו כבר כשם שהיה במעשה בראשית, אולם נראה שהשינוי צריך להיות שינוי גדול וכגון מה שהסביר המשנה ברורה (סק״ו) שבני אדם חיברו שני נהרות ועשו אותם לנהר אחד, שכהאי גונא השתנה מראיהם לגמרי.

ועל הרי איטליה לא יברך שנוצרו לאחר שנשא שלמה את בת פרעה, כדאמר רבי יצחק (סנהדרין כא, ב) שבשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שירטון, ועליו נבנה כרך גדול שברומי. וכן פסק בספר הלכה ברורה (סימן רכח סק״ה).