המפליג בספינה בים מברך הגומל אחר שחוזר לביתו, והטס באוירון מברך אחר שהגיע ליעדו אף שאחר יום או יומיים חוזר לביתו ושם מברך שנית. אכן המחליף טיסה שיש לו תחנת בניים לשעות ספורות אינו מברך הגומל אלא עד שיגיע למקום חפצו.

והעובר בנהר, בני ספרד יברכו ובני אשכנז לא יברכו.

יורדי הים אחר שעלו ממנה הם אחד מארבעה שמברכים הגומל (שולחן ערוך סימן ריט ס״א), ואף שהים היה שקט ולא נשקף לו שום חשש סכנה, וכמו שכתב הגר״מ פינשטיין (אגרו״מ ח״ב סימן נט), וכן בשו״ת שרגא המאיר (ח״ח סימן יג) הביאם בחזו״ע (ברכות עמוד שס), וכן הביא בספר הלכה ברורה (סעיף כד).

והנה לגבי העובר בנהר דן בביאור הלכה (בריש סימן ריט) להקל לא לברך לבני אשכנז שכתב בהם השולחן ערוך (ס״ז) שאין מברכים דהוי כסתם דרכים, ובני ספרד מברכים כהולכי דרכים,

וביאר המשנ״ב (סק״א) דהיינו שעלו ממנה לגמרי, ואין בכלל זה מה שלעיתים אוגנים ליום או יומיים ויורדים ליבשה, שהרי עדיין לא ניצול מן הסכנה לגמרי עד שחזר לביתו. וכן כתב הגר״ע יוסף (חזו״ע ברכות עמוד שסא) שאפילו אם האניה אוגנת לשבוע אינם מברכים, והביא כן גם בשם השו״ת לב חיים (ח״ג סימן נד), וכן כתב בשו״ת דברי יוסף (ס״ס נח).

ולגבי המחליף טיסה בחניית ביניים, הביא הגרש״ז אורבעך בהליכות שלמה (פרק כג הערה ד’) שאם שוהה זמן קצר של כמה שעות לא יברך, והסתפק אם החניה נמשכת למשך כל הלילה והטיסה ממשיכה רק למחרת אם צריך לברך, ונראה שספק ברכות להקל.