חרבי וקשתי - המפתח לכיבוש הארץ והלב

מילים מסתוריות בפרשה

"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" - מילים אלו של יעקב אבינו לבנו יוסף טומנות בחובן סוד עמוק ומסר נצחי לדורות. מהי אותה חרב ומהו אותו קשת? האם מדובר בכלי נשק של ממש, או שמא במשהו עמוק יותר?

שני פירושים - שתי דרכים

רש"י, פרשננו הנאמן, מציג בפנינו שתי אפשרויות מרתקות:

• פירוש ראשון: חרב וקשת כפשוטם - כלי מלחמה שבהם נלחם יעקב וכבש את שכם
• פירוש שני: "חרבי - זו תפילה, קשתי - זו בקשה" - כלי הנשק הרוחניים שבהם השתמש יעקב

לכאורה, שני פירושים סותרים. האם יעקב אבינו היה איש מלחמה או איש תפילה? האם כובשים את הארץ בכוח הזרוע או בכוח התפילה?

מחלוקת בת זמננו

שאלה זו מהדהדת עד ימינו. יש הטוענים שכיבוש הארץ נעשה בעוצמה צבאית, בחיילים אמיצים ובטנקים חזקים. לעומתם, יש המאמינים שקול התורה של בחורי הישיבות הוא המגן האמיתי על עם ישראל.

הסוד: לא "או-או" אלא "גם-וגם"

בספר "קדושת ציון" מובא רעיון מאיר עיניים: שני הפירושים אמת! יעקב אבינו לימד אותנו דרך חיים שלמה - השילוב המופלא בין השתדלות גשמית לעבודה רוחנית.

לימוד לדורות

מה הסוד שטמון בשילוב הזה?

• כוח בלי תפילה = גאווה וסכנה רוחנית
• תפילה בלי השתדלות = בריחה מאחריות
• השילוב המושלם = הכרה שהכל מה', יחד עם נטילת אחריות ועשייה

מסר לימינו

בעולמנו המורכב, אנחנו צריכים את שתי ה"חרבות":

• את החרב הגשמית - הצבא החזק, הטכנולוגיה המתקדמת, הכלכלה המשגשגת
• ואת חרב התפילה - לימוד התורה, התפילה, והקשר העמוק עם בורא עולם

סיכום: המפתח להצלחה

יעקב אבינו מלמד אותנו שהדרך להצלחה אמיתית היא בשילוב הכוחות: להיות חזקים בגוף ובנפש, להשתדל בדרך הטבע אך לזכור תמיד מי נותן את הכוח לעשות חיל.

זהו המסר הנצחי של "חרבי וקשתי" - לא לבחור בין הדרכים אלא לדעת לשלב ביניהן בחכמה. רק כך נזכה באמת לרשת את הארץ ולהגשים את ייעודנו כעם ה'.