כבוד מלכות - מבט עמוק אל שורשי המצווה

"את ה' אלוקיך תירא" - ולכאורה, מה מקום יש לחלוק כבוד למלך בשר ודם, ובפרט למלך רשע? שאלה זו, המהדהדת לאורך הדורות, זוכה למענה מעמיק ומפתיע בדברי רבותינו.

רש"י בראשית פרק מח פסוק ב

ויתחזק ישראל - אמר אף על פי שהוא בני, מלך הוא ואחלוק לו כבוד. מכאן שחולקין כבוד למלכות, וכן משה חלק כבוד למלכות (שמות יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי, וכן אליהו (מ"א יח מו) וישנס מתניו וגו': 

שורש הכבוד - מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא

המהרש"א מחדש חידוש מרעיש: "ראוי לחלוק כבוד אפילו למלכים הקדמונים הרשעים... דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא". כלומר, המזלזל בכבוד המלך כאילו פוגע בכבוד שמים! ראייה לדבר מצאנו בכך שאפילו פרעה ונבוכדנצר הרשעים זכו לכבוד מלכות.

מעשה אבות - סימן לבנים

נתבונן במעשי הנביאים:

• אליהו הנביא רץ לפני אחאב - למרות רשעותו
• עידו הנביא, בנבואתו הקשה לירבעם, נזהר שלא להזכיר את שמו המפורש
• אביה נענש על שביזה את ירבעם ברבים - למרות שדבריו היו אמת

מה עומד מאחורי התנהגות מפתיעה זו?

העמקה מחודשת - תורת החתם סופר

החתם סופר מאיר את עינינו בהבנה מחודשת. יש שני סוגי יראת מלכות:

1. יראה חיצונית - מפחד העונש, כמורא הגזלן
2. יראה פנימית - הכרה שהמלך הוא "בחיר ה'" היושב על כסא ה' בארץ

זהו שאומר שלמה המלך: "ירא את ה' בני ומלך" - יראת ה' ויראת המלך משולבות זו בזו כ"אשה אל אחותה".

מה זה אומר אלינו?

הדברים מלמדים אותנו יסוד עמוק בעבודת ה':

• כל סמכות בעולם היא השתקפות של מלכות שמים
• הכבוד שאנו חולקים לבשר ודם הוא ביטוי לכבוד שמים
• אין זו רק מצווה "שכלית" אלא "שמעית" - כמצוות תפילין!

מחשבה לדרך

כשאנו פוגשים סמכות - בין אם במשפחה, בעבודה או בחיי הציבור - עלינו לזכור שזו הזדמנות לקיים "מצווה רבה הגדולה". אין זה עניין של נימוס גרידא, אלא הזדמנות להתחבר למלכות שמים דרך כבוד מלכות בשר ודם.

כפי שמסכם החתם סופר: "מחוייבים אנחנו לאחוז במצווה רבה הגדולה הזאת... כי היא מצוה שמעית, לא רק שכלית". יהי רצון שנזכה לקיים מצווה זו בשלמות, ומתוך כך להתקרב למלכות שמים.

### כבוד המלך והשלטון בימינו: בין חובה להכרה

במסגרת ההלכה היהודית, קיימת חובה לכבד את המלך, כפי שמצוין במקרא ובכתבי חז"ל. הכבוד הזה נובע מההכרה במעמדו של המלך כנציג האלוהים על פני האדמה, והוא כולל כללים ברורים לגבי התנהגות האזרחים כלפי המלך. עם זאת, השאלה האם יש לכבד גם מלך רשע או שלטון שאינו מתנהל כראוי, מעוררת דיון נרחב.

#### א. החובה לכבד את המלך

על פי ההלכה, ישנה חובה מדאורייתא לכבד את המלך. הרמב"ם מציין כי כבודו של המלך נעלה על כבודם של נביאים ותלמידי חכמים, ויש לנהוג בו באימה וביראה. הכבוד כולל איסורים כמו לא לרכב על סוסו, לא לשבת על כסאו ולא להשתמש בשרביטו. כללים אלו נועדו לשמור על כבוד המלוכה ולמנוע זלזול במעמדו.

#### ב. כבודו של מלך רשע

השאלה האם יש לכבד מלך רשע היא מורכבת. יש המאמינים שאין חובה לכבד מלך שאינו מתנהג כראוי, כמו אחאב, שהוזכר במקרא כרשע. לעומתם, יש המצביעים על כך שכבוד המלך הוא כבוד ה', ולכן יש לנהוג בו כבוד גם אם הוא רשע. המהרש"א והחתם סופר טוענים כי כבוד המלך הוא כבוד אלוקי, ולכן יש לכבד גם מלכים רשעיים.

#### ג. כבוד השלטון בימינו

בימינו, השלטון נתפס לעיתים כגוף המייצג את החוק והסדר במדינה. יש המאמינים כי יש לכבד את השלטון, גם אם הוא אינו מתנהל כראוי, מתוך הכרה במעמדו ובתפקידו. לעומתם, יש המצביעים על כך שכבוד זה אינו אוטומטי, ויש לבקר את השלטון כאשר הוא פועל בניגוד לערכים דמוקרטיים או מוסריים.

#### ד. כבוד בפרהסיא ובצנעא

ההלכה מבחינה בין כבוד הניתן בפרהסיא לבין כבוד הניתן בצנעא. כאשר מדובר במלכים רשעיים, יש המאמינים כי הכבוד הניתן להם צריך להיות מוגבל, במיוחד כאשר הם פועלים בניגוד למוסר. עם זאת, יש המצביעים על כך שהכבוד צריך להינתן גם כאשר מדובר במלכים רשעיים, כדי לשמור על הסדר הציבורי ולמנוע כאוס.

#### ה. סיכום

השאלה האם יש לכבד את השלטון בימינו היא שאלה מורכבת, המשלבת בין עקרונות הלכתיים לבין מציאות מורכבת. יש המאמינים כי יש לכבד את השלטון מתוך הכרה במעמדו ובתפקידו, בעוד אחרים טוענים כי יש לבקר את השלטון כאשר הוא פועל בניגוד לערכים מוסריים. 

.