מברכת יעקב אבינו ליִשָּׂשכָר (בראשית מט, יד-טו): "וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב.. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל", מייעץ לנו הצדיק רבי יצחק מוורקא: "וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב" - מתי זוכה האדם למנוחה אמיתית? אם מקיים בעצמו: "וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל" - רק אם גומר הוא בליבו להיות סבלן ומוכן לסבול הכל.

אומר לנו ר' נחמן מברסלב בספרו "ליקוטי עצות" (ערך סבלנות, אות י"א):

"צריך שתדע שכל אדם שבעולם עוברים עליו ייסורים וצרות הרבה והרפתקאות שונות בלי שעור, הן בעניין הפרנסה, הן בעניין בריאת הגוף, הן בעניין אשתו ובניו ובני ביתו. ואין נמצא אדם בעולם שלא יעברו עליו ייסורים והרפתקאות הרבה, 'כי אדם לעמל יולד' (איוב ה, ז).. על כן ההכרח שיהיה לכל אדם סבלנות גדול שיסבול כל מה שיעבור עליו.. על כן צריכין לסבול הכל ולהאמין שהכל לטובתו. כי 'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד' (ברכות ס), ולברוח בכל פעם לה' יתברך ולתורתו ולהתפלל ולהתחנן לפניו.. ותכף כשבורח לה' יתברך אזי כל מה שעובר עליו נתהפך לטובה גדולה לנצח".

המסר שעולה מברכת יעקב ליששכר: שמי שרוצה מנוחה בחייו, חייב להרגיל את עצמו להיות סבלן, לא לכעוס ולקבל את קשיי החיים בשוויון נפש ובסבלנות, כדברי חז"ל: התרופה לייסורין - לקבלם.

הרב נחמיה רענן, מהאתר: "בית המדרש הוירטואלי - ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home