פרשת ויגש – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

בראשית מה,א: וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי: מה "שבר" את יוסף וגרם לו לבכות? ש"כ: "כשראה יוסף דבריו של יהודה (וְעַתָּה, כְּבֹאִי אֶל-עַבְדְּךָ אָבִי ... וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ, בְּיָגוֹן—שְׁאֹלָה ... עָרַב אֶת-הַנַּעַר, מֵעִם אָבִי ... וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל-הַיָּמִים ... כִּי-אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל-אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִי; מד,ל-לד), שבכל דיבור אמר 'אבי', ואינו רוצה להדאיב לב אביו...  אמר יוסף, אוי לי כמה שנים הדאבתי לב אבי ולא זכרתיו ולא עלה בלבי לומר אשלח להודיעו שאני חי, והוא חושב ואומר 'טרוף טורף יוסף' ... כדי שלא יצערו (העם המצרי) לאחיו שיאמרו אלו גרמו לו לבכות, לזה קרא בקול גדול, 'הוציאו כל איש'".

מה,ט: מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף, שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי, אַל-תַּעֲמֹד: מדוע למהר, ומדוע יוסף לא בא אל אביו? ש"כ: "אל תניחוני בחטא שחטאתי עד עתה שהנחתי אבי באבל ולא קיימתי כיבוד אב (לכן 'מהרו') ... למה לא יבוא יוסף אליו? לזה אמר שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם – אני איני יכול לבוא אליך".

מו,ג: וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה: ממה ירא יעקב? ש"כ: "שהיה ירא יעקב שמא יטמעו בניו עם המצרים ויתערבו עמהם ויישאו נשים מהם, וילמדו לשונם ... לזה הבטיחו ה' ואמר לו אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה (ד), כמו שבירידה אני נכנס עמם במניין, שהיו שבעים חסר אחד עד שנכנס ה' עמהם והשלים מניין שבעים ... כן יהיה בעלייה – עלו לששים ריבוא חסר אחד, עד שנכנס עמהם במניין".

מז,יד: וַיְלַקֵּט יוֹסֵף, אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן, בַּשֶּׁבֶר, אֲשֶׁר-הֵם שֹׁבְרִים; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-הַכֶּסֶף, בֵּיתָה פַרְעֹה: מדוע 'וילקט' ולא 'ויקח'? ש"כ: "נתן לו ה' חכמה כמה שיעור הכסף שקנו אנשי מצרים והביאו לפרעה, שהוא שלו, וזהו לשון 'וילקט' – שליקט כסף של מצרים מבין כסף של שאר ארצות".

מבחר גימטריאות: אל תרגזו בדרך = אל אלהים הוי"ה יקצר לכם זה הדרך; צוארי בנימין = זה המקדש.

שבת שלום, שבת של כיבוד הורים, זריזות במצוות, ייחוד ועשירות,  ושנראה בתוך ימים אחדים את החטופים בידינו, אורן.----------------------------------------

פרשת ויגש, מפי הרב אביגדור נבנצל:

בראשית מה,א: וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק: מה המן היה יכול לעשות, ויוסף לא? הרב נבנצל: " וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, אבל 'ויתאפק המן' (אסתר ה,י).

מה,ג: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי: מדוע שאל אם חי, הרי אמרו לו כבר וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי, יֶשׁ-לָנוּ אָב זָקֵן(מד,כ)? הרב נבנצל: "בדרך פשט, שיוסף חשב שרק מפני יראתם סיפרו לו סיפורים על אביהם, אך מצד האמת ייתכן שהוא כבר מת ... בדרך דרוש ... האם הוא באמת חי  (פיזית) ... אבל באמת ברוחו הוא לא חי ... שמא הוא עכשיו עצוב בלי חיות?".

מה,ט: מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף, שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם; רְדָה אֵלַי, אַל-תַּעֲמֹד: לכאורה אין זו דרך כבוד לדבר כך אל אביו? הרב נבנצל: "צריך לדעת באיזה ניגון לקרוא את זה ... הכל תלוי בדרך שאדם מדבר. יוסף לא אמר את זה בציווי, הוא גם אמר 'בנך', הוא אמר את זה בשמחה רבה, מתוך מגמה לגרום נחת לאבין, שהוא עכשיו אדון לכל מצרים, ויכול לעזור".