"כמו שלא נחשדו על ודאי זכר ועיין בבית חדש", חלקת מחוקק סימן כ"ב:

אלה עצובים גאוותנים וכעסנים שאף על פי שיהודים מטה אותם מידה רעה לסטות מדרך הישראל המהוגנת כמו שכתוב בספר המידות של רבי נחמן מברסלב, - שגאווה מביאה לידי תאוות משכב זכור היהודי בשורשו אינו חשוד על הזכור אלה זו רק תאווה תחתונה מכעס עצבות וגאווה והיא תחתוניות נפולה קליפתית, כמו שכותב התהילים הקדוש זכור כי עפר אנחנו וכמו שמסביר התניא קדישא בריש תניא שמיסוד העפר באים העצבות והדיכאון והייאוש והחשכות.

והוא חולק על הרמב"ם שוודאי זכר חייב לראות טבעה העטרה ולא רק דבוקים כדרך הפרוצים כי ליפעמים הדבוקים כדרך הפרוצים או רק משפשפים על הפס או שעושים את זה עם שאינו ישראל שהוא רק שניות ולא מדאורייתא או שעושים את זה עם גומי ואז אין ממש דין של טבעה העטרה ולא נכון להלקותם מלקות 40 אפילו אלה רק תשובה ופידיון על מעשה מגונה ותרעומת בושת קלון הנישכב.

אבל כפוצעים הכרכשתא הפוקרי החור בישבן הוא בושת שבת רפוא קלון תרעומת ומלקות 40 ותשובה ופידיון.