הסבר על לבושי הנשמה , תריג המצוות , השפעה של תריג המצוות על נפשו של האדם מתורת הקבלה והחסידות
אלקית בלבד, ואילו על-ידי תשובה ומעשים טובים בעולם-הזה, מתקשר יהודי בקב"ה עצמו. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים -
לכאורה קשה: כיוון שהתורה התלבשה, כאמור, בדברים גשמיים, משיג, הרי, האדם בשכלו רק את הענינים הגשמיים בהם מלובשת התורה, ולא את עצם חכמתו ורצונו של הקב"ה? - התשובה על כך היא: הרי זה, כמחבק את המלך דרך משל, שאין הפרש -
אין כל הבדל, במעלת התקרבותו ודביקותו במלך, בין מחבקו, כשהוא -
המלך, לבוש לבוש אחד, בין שהוא לבוש כמה לבושים, מאחר שגוף המלך בתוכם; -
כך גם כששכלו של אדם משיג "שכל" התורה, אף שרצונו וחכמתו של הקב"ה מלובשים כאן בלבושים של ענינים גשמיים, הוא "תופס" כביכול, על-ידי-זה, את המלך, את הקב"ה עצמו. כך גם מובן מהמשל, מעלה נוספת בהבנת התורה: שכלו של האדם מוקף אז מחכמתו ורצונו יתברך שבתורה (כמו שיתבאר בפרק החמישי), כלפי זה אומר ה"תניא" להלן: וכן, אם המלך מחבקו בזרועו, גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו, -
ומביא ראיה לכך, שעל-ידי תורה ''המלך מחבקו'': כמו שכתוב: "וימינו -
של הקב''ה, תחבקני", שהיא התורה שנתנה מימין, -
התורה נקראת ''ימינו'' של הקב''ה, כי היא ניתנה מ''ידו הימנית'' של הקב''ה, שהיא בחינת חסד ומים: -
מבואר בתורת הקבלה, ש"ימין" רומז על חסד ועל מים (כפי שהוסבר לעיל, שהתורה נמשלה למים), ו"שמאל" - על גבורה ועל אש. מהפסוק האמור אנו רואים, שבתורה ישנו גם-כן הענין השני - מה ש"המלך מחבקו", המלך מקיף אותו בזרועו, ששכל התורה שהוא רצונו וחכמתו של הקב"ה (ודבר אחד עם הקב"ה) - מקיף את היהודי הלומד תורה. כך שבלימוד תורה ישנה מעלה כפולה: הבנתו של האדם מקיפה ומוקפת בשכל התורה, ובכך ישנה מעלה מיוחדת נוספת בהבנת והשגת התורה לגבי שאר המצוות, כמו שיתבאר בפרק החמישי