ירידת יהודה ודוק : מאחיו..

----------------------------------------

 הירידה היא כפולה :

ראשית ירידה מאחיו כקבוצה איכותית 

 ושנית "מאחיו" - שהם איחיו,כעילה או סיבה לירידה.

התורה משוועת להוצאת הפשט שבה לאור עולם וקודם לכל מדרש אחר

 ששער הפרדס הוא : ה"פשט". הוא ה"פה" שצריך לצווח מעל כולם.

 והנה משהתרבו עלינו מדרשים יש והם קוברים תחתם את הפשט 

והוא מצווח לצאת לאור עולם......

מדרש אינו קדוש ואינו תורה מסיני -הוא כשמו :

פירוש של דחק "בעוני" - בהבנה או בפשר.

 לאמור  : "מדי-רש" שכל אימת שיש לנו קושי = עוני בהבנת התורה

 פתוחה הדרך להעלות מדרשים. אך לעולם להיות פתוחים תמיד ,לשעת כושר ראויה 

 לחשוף ולגלות לסוף את הפשט.או לשמוע ולהכיר בו

 ומשפשט אפשרי הצמוד למילים ולאותיות  צף ועולה.

 צריך להיות אמיץ מספיק להיפתח או לפחות להעמיד תמיד 

זה מול זה.

 

בשנים קודמות גם באתר זה  העלתי פירוש שלטענתי הוא הפשט.בדבר "ירידת יהודה"

 ורק משום שעל הפירוש כאמור לא חתום רב או אדמור כי אז לא מעלים ומתחשבים בו .

 וממשיכים להתאבך בפטריות עשן של מדרשים רבים.

 

הנה כי כן ,הסיפור פשוט מאין כמוהו :

לא איש כיהודה יכול היה לאורך זמן לראות את אביו בוכה ומסרב להתנחם ואף מבקש לילך אליו אל יוסף שאולה. ואזי הגיע שלב :"בעת ההיא" כשמסת האבל של יעקב הפכה למסה קריטית בלתי נסבלת , תבע יהודה מאחיו לירד מצריימה ולחפש את יוסף . 

אחיו סרבו ואף מנעו ממנו. הוא כעס עליהם כל כך שהעדיף לרדת ברמה ולחיות עם כנענים.

 

והנה עם בוא הרעב ,יעקב מלין על בניו המסרבים לירד מצריימה לשבור אוכל .

והוא מטיח בהם : "למה תתראו". 

בנקודה זו כשהם מפוחדים ואובדי עיצות, פנו האחים אל יהודה וביקשהו להצטרף .

אמרו לו :הלא ביקשת לרדת לחפש .הנה גם נחפש וגם נשבור אוכל כבקשת אבינו. 

אזי נתרצה יהודה שב "ועלה" מאותה הירידה.

 לימים יעקב ייאזכר לו "עלייה" זו לאמור :  "מטרף בני עליתה..." ואף הזכיר כי אחיו צריכים להודות לו ליהודה......

משה אהרון