יַעֲקֹב וְעֵשיו - שְׁנֵי לְאֻומִּים.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

יַעֲקֹב וְעֵשָׂיו אַחִים

זֶה מִזֶּה כֹּה שׁוֹנִים

בְּרֶחֶם  אִימָּם רָצִים

רִבְקָה חָשָׁה יִיסּוּרִים.

כָּאַיָּלָה מֵחִישָׁה צְעָדִים

לִשְׁאֹול לְפֵשֶׁר הַדְּבָרִים

לְאָזְנֶיהָ בְּשׂוֹרַת אֱלוֹקִים

כִּי נוֹשֵׂאת  שְׁנֵי לְאֻומים.

בְּעֵת לֵדָתָהּ תְּאוֹמִים

הַבְּחִינָה כִּי אֵינָם זֵהִים

עֵשיו אַדְמוֹנִי  כֻּלּוֹ שָׂעִיר

יַעֲקֹב תִּינוֹק חָלָק תָּמִים.

חָלַף הַזְּמַן גָּדְלוּ הַנְּעָרִים

עֵשיו צָד בַּעֲלֵי חַיִּים

יַעֲקֹב תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים

לְבֵית מִדְרָשׁ חָשׁ גַּעְגּוּעִים.

יִצְחָק אֶת עֵשיו אָהַב

וְעֵשיו מִמֶּנּוּ אַהֲבָה שָׁאַב

רִבְקָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב

כִּי בּוֹ טָמוּן כָּל הַטּוֹב.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: תּוֹלְדוֹת [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]