"וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה"

(בראשית ט, כ-כא)

סיפור שכרותו של נח, מיד בצאתו מן התיבה, מעורר שאלה גדולה. נח ומשפחתו הם היחידים שניצלו מחורבן העולם במבול. העולם שהשחית את דרכו, שאיבד את השליטה והדעת ונפל אל עומק החטא, לא יכול היה להמשיך להתקיים, ולכן הגיע המבול והשמיד את הכול. אם כן, היינו מצפים שלאחר חורבן העולם במבול יתחיל עתיד של עולם חדש, עולם של תיקון, עולם שלא ידרדר אל עומק החטא.

נח ראה את העונש שבא לעולם על חטאיו, הוא מאותם אנשים שמבינים מה גורם החטא. אז כיצד יתכן שמיד בצאתו מן התיבה נופל נח בשכרות, באיבוד הדעת והשליטה? איך יתכן שהוא לא הפנים את המסר העוצמתי של המבול? כיצד נוצרה הנפילה הזאת?

נפילה קיצונית כזאת אנו מוצאים גם אצל עם ישראל בחטא העגל.

מעמד הר סיני היה אירוע מכונן ועצום (דברים ד, לג): "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱ-לֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי". אך למרות גדלות המעמד, למרות כל ההתעלות של בני ישראל לדרגות רוחניות גבוהות ביותר, כפי שמתארים חז"ל (שבת קמו, א) ש"פסקה זוהמתן" - עדיין מתרחש חטא העגל, בו הם נופלים "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". הכיצד?

ההסבר לכך הוא ששינוי אמיתי אינו יכול להתרחש מאירוע חד פעמי, גדול ככל שיהיה, עוצמתי ומרומם. שינוי אמיתי מצריך מהאדם עבודה יום יומית, בוקר וערב, צעד אחר צעד. האירוע המרומם מסמן לאדם את המקום אליו הוא מסוגל ויכול להגיע, אך הוא איננו תחליף לעבודה עצמאית, מאומצת ואינטנסיבית, עד לרכישת המדרגה השלמה.

וודאי שאירוע המבול היה אירוע מכונן, אך ביציאה מן התיבה נדרשה התמודדות וקניה מחדש של דרגת השלמות בצורה עצמאית. כך גם בחטא העגל. וודאי שעם ישראל התרומם לדרגה נפלאה במעמד הר סיני, אך היה זה אירוע חד פעמי. לאחר המעמד יש להתחיל בתהליך של קניית השלמות באופן עצמאי, מלמטה למעלה.

בשם הרב מנחם מנדל מקוצק מקובל לומר על מדרש חז"ל (מכילתא על שמות טו, ב): "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל" - שלמרות כל מה שראתה, נשארה שפחה, ואילו דוד המלך שואל (תהילים כד, ג): "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ", ובדבריו אלו ישנן שתי דרגות: הדרגה הראשונה היא לעלות בהר ולהגיע לפסגה, לשיא - "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' " - זו הדרגה הקלה יותר.

הדרגה השנייה, הקשה יותר: "מִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ" - להצליח להישאר בפסגה, להמשיך ולקנות באופן עצמאי את הדרגה שאליה הגענו.

שה' יהיה בעזרנו להמשיך את האירועים הגדולים והמרוממים אל תוך חיי היום יום, לעבוד ולתקן את מידותינו ודרכינו, ולזכות להתקדם בדרך העולה בית אל, לעלות בהר ה' ולקום במקום קדשו.

הרב יחזקאל יעקבסון, מהאתר: ישיבת שעלבים - http://shaalvim.co.il/torah/