chiddush logo

הצורה וגודל התיבה

נכתב על ידי יניב, 27/10/2024

 

"ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ. עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר. וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה. צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה. ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע" וגו' (בראשית ו,יג-יז). ה' מצווה לנח תכנית מפורטת של התיבה, על חלקיה ומידותיה; מזה שמפורט הדבר סימן שיש בזה רמזים חשובים שלכן היה חשוב שיראה כך בדיוק. התיבה היתה כעין כנגד ארון הברית (ע"פ הזוהר), שזה דבר חשוב כיון שמכח זה יכל להיעשות תיקון למציאות שהיתה עד דור המבול (שלכן נחרב), שזהו שנח ובניו קיבלו על עצמם את שבע מצוות בני נח כעין במעמד מקביל למתן תורה (ראה 'תורת המקרא' “נח", למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). לכן לפני ואחרי הציווי על התיבה נאמר על השחתת דור המבול, כרמז שזה קשור לצורת ומידות התיבה, שבהם מתגלה כנגד התיקון שנעשה ע"י נח (שלכן העולם לא יחרב בשל שיצר האדם רע). לכן התיבה עשויה מעץ ומצופה מבפנים ומבחוץ, שזה כעין ארון הברית שהוא תיבת עץ, ומבפנים ומבחוץ הוא כעין מצופה (בזהב, ע"י ארונות מזהב). לכן גם המידות רומזות למידות שהיו במשכן (שהוא המשך ממתן תורה): '"עשר אמות ארך הקרש" - למדנו גבהו של משכן עשר אמות. "ואמה וחצי האמה רחב" - למדנו ארכו של משכן לכ' קרשים שהיו בצפון ובדרום מן המזרח למערב ל' אמה' (רש"י; שמות כו,טו). '"ושני קרשים תעשה למקצעת" - אחד למקצוע צפונית מערבית ואחד למערבית דרומית כל שמונה קרשים בסדר אחד הן אלא שאלו השתים אינן בחלל המשכן אלא חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל להשלים רחבו לעשר' וכו' (שם,כג). יוצא שמידות המשכן הם 30 אמה אורך, עשר אמות רוחב ועשר אמות גובה. לכן האורך של התיבה 300 כרמז כנגד המשכן באורך וברוחב, שזהו 30 ו-10 ולכן נרמז ב-300 בחיבורם (10X30), ובגובה זה שלושים אמה כנגד שגובה המשכן הוא עשר אמות, ובתיבה היו שלוש קומות, ולכן כנגד כל קומה נרמז בעשר כרמז למשכן, ולכן זהו שלושים (או שמרמז שיש שלושים אמה באורך המשכן). רוחב התיבה הוא 50 כרמז למיקום המשכן בחצר, שהוא עד חמישים אמה בחצר (שמות כז,יח; רש"י), וכן רמז שמרכז המשכן הוא בקה"ק שם התורה והלוחות, לכן נרמז בחמשה חומשי תורה ובעשרת הדברות שבהם גנוזים כל התורה (יר' שקלים ו,א), ולכן נרמז בחיבורם יחד בחמישים (5X10). או שהתיבה רומזת לחצר המשכן, שאורכה מאה אמה ורוחבה חמישים אמה (שמות כז,ט וכו'), לכן אורך התיבה 300 אמה כרמז להיקף של חצר המשכן שהוא 300 (100 דרום, 100 צפון, 50 מזרח ו-50 מערב). 50 אמה רוחב התיבה כנגד שבמזרח ובמערב יש חמישים אמה, וכן לאחר חמישים אמה באורך הרוח של צפון ודרום הוא המקום שמקביל למקום שבו מתחיל מקום המשכן בתוך החצר. ושלושים אמה גובה כנגד שבצד מזרח הקלעים הם שלושים אמה (ושאר העשרים זה מסך שער החצר). “צהר" זה אבן טובה או חלון (רש"י), שאבן יקרה זה כנגד לוחות הברית שהם עשויות מאבן יקרה (רש"י; שמות לד,א), וכן החלון עשוי כדי שיכנס אור, שזה רומז לתורה שמאירה - “ותורה אור" (משלי ו,כג; וכן כעין שקרן פני משה). התיבה למעלה מסתיימת באמה (“ואל אמה תכלנה מלמעלה") כנגד 'אמה טרקסין' שהיה כותל ועליו פרוכת שמבדיל בין קודש ובין קה"ק בבית ראשון, וכן היה ריווח אמה בין שתי פרוכות בבית שני (יומא נא,ב), והפרוכת תלויה מלמעלה למטה, ולכן כנגדו נעשה למעלה אמה. (הפתח של התיבה בצד, כמו שבמשכן הפתח היה מצידו). התיבה היתה בנויה משלוש קומות ("תחתים שנים ושלשים תעשה"), כרמז שבמשכן היו שלושה חלקים – חצר המשכן, (ובמשכן:) הקודש וקה"ק. אולי אפשר גם שהתיבה מרמזת על חטאי דור המבול, שבמידותיה מרמזת שהם (שבתיבה) לא קשורים לחטאים אלו, ולכן שיהיו מוגנים בתיבה מהמים במבול ששוטפים את העולם; ולכן לפני ואחרי נאמר על שאנשי דור המבול כן חטאו ולכן ה' משמיד את העולם. אנשי דור המבול חטאו בשלושה חטאים כנגד שלושת יסודי העולם: בע"ז - שזה כנגד יחס האדם לקב"ה, גזל (וקצת שפיכות דמים) - שזה כנגד בין אדם לחברו, וגילוי עריות - שזה כנגד מעלת האדם (ראה 'מעשי אבות -א', 'הרס יסודות העולם', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א). לכן נראה שהיו שלוש קומות (סנהדרין קח,ב), התחתונה לזבל כנגד ע"ז שהופך דבר חומרי תחתון לאלוקי, שזה כעין זבל ביחס לעליונות של האלקות. האמצעי לבהמה, כנגד גילוי עריות שהיו חוטאים (ופרוצים כבהמות ו)שהרביעו כל החיות בכל החיות ובאדם (שם,א). העליון לאדם, כרמז להתנהגות בין אדם לחברו (שחיו יחד והסתדרו זה עם זה). נח הצטווה לבנות תיבה מעץ כעין רמז לתורה – "עץ החיים”, שע"י התורה מתקנים את העולם מקלקולו; והיה מצופה ב"כפר", כרמז לכפרה, בפנים ובחוץ, כרמז לתשובה שזה בלב פנימה ובמעשה חיצוני (העץ של התיבה הוא "עצי גפר" כעין "כפר" שבו ציפה את התיבה [בזפת], שאות ג' ואות כ' מתחלפות, שגם זה מרמז לכפרה). שלוש מאות אמה אורך התיבה כרמז להיקף חצר המשכן, כרמז לעבודת המשכן (במזבח שבחצר, ובמשכן ששם), שהעבודה זהו תיקון בין אדם לבוראו; וזהו תיקון לע"ז (כמו שמביא מרן הגרח"ד זצוק"ל זיע"א מהמהר”ל את שלושת היסודות מול שלושת החטאים). חמישים אמה רוחב כרמז לדעת, שזהו התורה שמעלה לרמה השכלית, כרומז לחמישים שערי בינה שנבראו בעולם (ר"ה כא,ב); שזהו ככפרה לגילוי עריות שמוריד את רמת האדם. שלושים אמה קומתו כרמז לגזל ורצח בין אדם לחברו, כעין רמז שזה התגלה בתחילה אצל קין והבל, שקין רצח, וזה קשור למריבה על ממון או אשה שרבו מי יקח (ב”ר כב,ז), שזהו כעין גזל; וסה"כ היו שלושה ראשיים שמהם היה העולם צריך להתרבות: קין הבל ושת, לכן זהו שלוש כפול עשר כרמז להתרבות גדולה, ולכן זה מתגלה בשלושים אמה כרמז לתיקון הגזל (ושפיכות דמים) שזה בין אדם לחברו. צוהר בתיבה זה אבנים יקרות, כרמז שכולם משתמשים לאורם ולא גוזלים אותם (שזה כרמז לתיקון בין אדם לחברו), או כרמז ללוחות הברית שהיו אבנים יקרות והאירו (כמו שקרן אור פני משה), שזהו כנגד גילוי תורה לתיקון הדעת (והיפך מג"ע); או חלון כעין רמז שה' זוכרם, כעין מביט אליהם, ואף הם כביכול מפנים מבטם החוצה לה' בשמים, שזהו בין אדם למקום (כפרה לע”ז). החלק העליון של התיבה הוא אמה: "ואל אמה תכלנה מלמעלה", לרמז שמי שבתיבה אינו חוטא כדור המבול, ולכן זה כעין שפיץ בחלק העליון כדי שהמים לא יפגעו בירידתם בחוזקה, כרמז שלא יפגעו במבול כדור המבול כי לא חטאו כמותם, וזה נרמז באמה. שהאמה רומזת לג"ע שחוטא ב'אמתו' (באיבר), וכן לגזל שחוטא שלוקח בידו, שגם היד נקראת אמה, וכן רומז לע"ז שהוא תופס בידו ומנסך לע"ז. ופתח התיבה "בצדה תשים" כעין רמז שאת החטאים שמים בצד ומתנתקים מהם, שהם נאבדים יחד עם כל הנימחים בחוץ שלא נכנסו לתיבה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע