"ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד" (נחמיה ח,יז). 'מאי טעמא דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? דכתיב (נחמיה ח יז): "ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד" - אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה; ואומר (דברים ל ה): "והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה" - מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך - דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה ואגין זכותא עלייהו כי סוכה; והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב {נחמיה ח} ישוע, בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל אמאי לא ליבעי רחמי?'. ההסבר של הגמ' תמוה, כיון שמדובר על עשיית סוכות בימי עזרא אז איך מכניסים פתאום עניין אחר לחלוטין שאין לו רמז וקשר? מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א הרחיב בדבר ('תורת השבת והמועד', 'חג הסוכות בימי עזרא ונחמיה'), והביא שביר' כשמדבר על הפס' הזה בהקשר לחיוב תרו"מ לא מופיע התייחסות לקושי בפס' (ואף מביא את הגר”א שע”פ פרושו עוד יותר מרוחק היר' מהבבלי). ומוסיף ומסביר את הגמ' ע"פ הזוהר שבסוכות יש קשר לא"י לחירות ולישיבה בצל הקב"ה; ולפי זה מחדש שיש להבין בעומק את הגמ' שהכוונה שלא היה בסוכות אותה גילוי קדושה, כל זמן שלא קידשו את הארץ לתרו"מ, ולכן זה קשור לסוכות. וכן חירות שלמה שמתגלת בסוכה זה קשור גם לתורה, שהיא החירות האמתית, ולכן זה קשור לביטול ע"ז שהיה מונע את החירות הרוחנית, עד שביטלוהו אצל עזרא ולכן אז היה גילוי סוכה בשלמות החירות. ודפח"ח. בנוסף מסביר ב'מועדי ישראל' על דרך הפשט, שאילו היו עולים כולם בכח אצל עזרא היתה באה הגאולה וממילא מעמד סוכות היה משתנה, ולכן נאמר שעשו סוכות רגילות כי לא עשו כמו שעשו אצל יהושע (שעלו בכח). בנוסף מביא את הסברו של מרן הרב זצ"ל שמה שנאמר שלא עשו סוכות אין זה חל על הסוכה עצמה אלא על ההכנה לסוכה, שאת זה לא עשו בשמחה עד זמנם. עוד מביא את פירוש יוסף אבן יחיא שהכוונה שעד זמנם לא למדו להתיר סוכות ציבוריות, ולכן לא לכולם היתה סוכה עד זמנם. בנוסף לדברי מרן הגרש"ג זצוק"ל זיע"א, אפשר להביא עוד פרושים ע"פ הפשט: המצודות פרש: '"וישבו בסוכות" - רצה לומר ישבו בהם בקביעות רב כמו שראוי להיות. "כי לא עשו" - רצה לומר עשו המצוה מן המובחר אשר לא עשו כן מימי יהושוע בן נון והוא הפוך כמו כי לא עשו בני ישראל כן מימי וגו' עד היום ההוא. "ותהי שמחה" - על אשר קיימו המצוה בתקון רב'. ר' ישעיה מטרני פרש: 'כי לא עשו מימות יהושע בן נון כן – כלומר לא עשו כך בשמחה גדולה כמו שעשו עתה'. הרלב"ג: 'רוצה לומר, להיות לב כל הבאים שם טוב עם השם, ולקרא יום ביום בספר תורת האלוקים, וידמה שכן עשו בימי יהושע בן נון, לקרות גם כן בספר תורת האלוקים, או שיהיה שם אמרו: כי לא עשו כן לעשות הסוכות ולב כולם לה''. אולי אפשר להוסיף ע"פ היר' שמהפס' הזה למדו שבזמן גלות בבל התבטלו מצוות תרו"מ (כמו שמסביר ומגיה הגר"א), שלכאורה למה זה נרמז דווקא כאן? לכן משמע שיש קשר לסוכות שעשו; ובזה דומה לבבלי שלומד מהפס' על שהתחייבו אז בתרו"מ. לכן נראה שזה קשור לעניין המשותף בשניהם, והוא שבגלות בבל בטלו תרו"מ ועכשיו כשחזרו התחייבו, שהמשותף ביניהם זה שדין תרו"מ חל דווקא כשבנ"י נמצאים בארץ, שעכשיו חזרו מגלות בבל לארץ ולכן מתחייבים, לאחר שנפטרו קודם ביציאתם לגלות. לכן זה קשור לימי יהושע שאז נכנסו לארץ, שקודם היו פטורים ואז התחייבו. לכן ראו בזה העולים בימי עזרא גילוי אצלם כעין הנעשה בזמן יהושע, ואף הודגש להם שהארץ עכשיו שלהם, שיצאו להר וקטפו לעצמם, שזה בשל שהארץ שלהם, וכן הקימו בשטחם סוכות: "ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב. ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלקים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים" (פס' טו-טז). לכן זה התחבר להם עם קידוש הארץ לעניין תרו"מ, שתלוי בשייכות לישראל, ולכן בעשיית הסוכות ובישיבה בהם הזכיר להם את היותם עולים לארץ ושולטים בה, שזה נדמה בעיניהם כעין הנעשה בימי יהושע שנכנסו לארץ, ולכן: “ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות", בתחושה שהם עלו לארץ ושולטים בה, "כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא" כי לא היה דומה לזה שעלו לארץ וכבשו תחת ידם מאז ימי יהושע. לכן ראו בזה דבר גדול ביותר, ולכן "ותהי שמחה גדולה מאד" על כך. וזה עוד יותר היה חשוב בעיניהם לפי השיטה (המובאת ברוקח) שהסוכות הם כנגד מה שישראל ישבו בסוכות בכיבוש הארץ, ממילא עכשיו שהם עושים כמו אצל יהושע, שעולים לארץ ומשתלטים עליה ומתחייבם בתרו"מ בשל כך כמו אצל יהושע, אז ראו בסוכות דימוי כמו שעכשיו הם כמו בימי המעלה שהיה בימי יהושע, ולכן זה היה דבר גדול ביותר בעיניהם. לכן מודגש: “ויעשו כל הקהל השבים מן השבי", שהם היו בחו"ל ועלו לארץ לנחול אותה, להחזיר את מעלתם כמו פעם. כך גם בדומה נראה להסביר את השיטה שביטלו את יצר הע"ז, שיהושע יכל לבטל ולא ביטל, ואילו הם עכשיו עולים כמו שיהושע עלה, והם מבטלים את יצר הע"ז מה שיהושע לא עשה ולכן בזה מתגלה בהם חשיבות יותר מאשר זמן יהושע, ולכן זה היה חשוב מאוד בעיניהם. נראה שאת יצר הע"ז אפשר לבטל דווקא כשבאים לארץ ומתיישבים בה שבזה מבטלים גילוי של ע"ז, שהדר בחו"ל כאילו עובד ע"ז (כתובות קי,ב), ולכן כשכלל ישראל עולים לארץ אז יש גילוי של ביטול גילוי ע"ז, ולכן אז יש כח לבטל את יצר הע"ז (ולכן מאשימים דווקא את יהושע ולא את כל גדולי הדורות שבאו אחריו). לכן זה היה יכול להיעשות רק בעליה בימי יהושע ובעליה בימי עזרא, ולכן הם שמחו בזה על מעלתם שמתגלה אז בעלייתם וחיבורם לארץ כמו שמתגלה בסוכות שעשו בשלהם, שיכלו לבטל את יצר הע"ז, ואף בזה עשו יותר ממה שעשה יהושע. לכן אז מתגלה שמחה גדולה בשל ביטול הטומאה שמביאה לעצבות, וכן בשל גילוי מעלה של חיבור לא"י (שעכשיו עלו ונחלו) שלכן יכלו עכשיו לבטל את יצר הע"ז, והשמחה קשורה לא"י ('"והיה כי תבא אל הארץ" – אמר "והיה" לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו (תהלים קכ״ו) "אז ימלא שחוק פינו" וגו׳' [אור החיים; דברים כו,א]). אולי אפשר בדומה שקודם נאמר שעזרא לימד אותם את העומק של חג סוכות: “וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר ולהשכיל אל דברי התורה. וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי" (פס' יג-יד). לא רק ידיעה של המצווה אלא "ולהשכיל אל דברי התורה", להבין בעומק, ולכן אז לימד אותם שסוכות זה כנגד הזמן של כיבוש הארץ ולא רק כנגד זמן המדבר, לכן אמר להם שזה חג שקשור להגעה ונחלת הארץ ולכן הם התחברו לזה מאוד, והשתדלו לעשות כל אחד כמה שאפשר בשל כך (ולא לסמוך על סוכה של אחר), ועשו בעשיה עם התלהבות גדולה ובשמחה יתירה. זהו: "ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלקים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים", שעשו בכל מקום (ולכן מודגש מקומות רבים), “ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות”, שכולם עשו וישבו בסוכות, ללא יוצא מהכלל מרוב התלהבותם, וכל זה בגלל: "כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא", לא עלו לארץ מאז ימי יהושע, ולכן רק אצלם ראו את דורם כקשור במיוחד לנעשה בימי יהושע, כעין גילוי של דור יהושע כובש הארץ, וכן התלהבות כזו בעשיה ושכולם עשו סוכות זה לא נעשה בדורות שלפני זה, מאז ימי יהושע. או שלא החשיבו מאז ימי יהושע שהסוכות גם כנגד הסוכות בכיבוש הארץ (אלא התמקדו בחלק שכנגד סוכות המדבר), ורק אצל עזרא הוסבר והודגש שיש חשיבות גם בחלק של כנגד הסוכות שבכיבוש הארץ, ואצלם זה קיבל תוקף חשיבות שהם דימוי לימי ישראל בגדולתם. ולכן זה שמחם מאוד "ותהי שמחה גדולה מאד".