מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת כי תבא

דברים כו,ה: וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט: מיהו האב ומה האבדון? רש"ר הירש: "'אובד' פירושו הולך לאבדון ... הפירות שבסל מעידים שבעליהם זכה לעצמאות מבורכת בארצו, והניגוד הגמור לכך בא לידי ביטוי בנשוא 'ארמי', שעל ידו מתאר המביא את אבי אביו ... אברהם נולד בארם. לארם הוא קרא 'ארצי ומולדתי' (בראשית כד,ד). בכנען לא היו לו זכויות יליד הארץ להוריש לצאצאיו .... מאחר שהיה ללא מולדת, ובנוסף על כך סבל עד כה צרות ותלאות, דנו אותו הבריות להיות 'אובד', חסר סיכוי להשיג אי פעם עצמאות".

כו,יח: וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ: מהו 'האמרת' ו'האמירך'? רש"ר הירש: "גרמת שייאמר על ה' שהוא יהיה לך לאלוקים, וה' גרם שייאמר עליך שתהיה לו עם סגולה. הווי אומר, התחייבות ישראל לה' והבטחת ה' לישראל לא נשארו עניין פרטי בינו לבינם".

כז,א-ב: שָׁמֹר, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  כז,ב וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: מדוע התורה עוברת מלשון יחיד לרבים ולהיפך? רש"ר הירש: "שינוי זה מורה שתפקיד שמירת התורה, שלמענו ניתנה הארץ לעם ישראל, איננו רק באחריותם של בני האומה היחידים, וכן איננו רק אחריות הציבור ... אלא הוא אחריותו ... של כל האומה בשיתוף פעולה מאוחד".

כז,ד: תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל: מדוע דווקא בהר עיבל יש לבנות את המזבח לה'? רש"ר הירש: "על פסגתו השוממה של הר עיבל ... תקים את אבני התורה ותבנה מהן מזבח. קיום תורת ה' מביא להעלאת כל דבר ארצי אל ה', ודבר זה איננו תלוי בשום מצב ארצי. האדמה הדלה ביותר בעולם יכולה לשמש בסיס לתורה".

כז,טו: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה: מהו 'ארור'? רש"ר הירש: "המתנהג כלפי חוץ כצדיק הדבק בה', אך בסתר הוא כופר בכך שה' הוא האלוקים ואין בלתו ... הצבוע אשר מעמיד פנים כאחד מהנכבדים בחברה אך בסתר הוא שטוף בזימה".

כח,ב: וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ: כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: האם אנו צפויים יותר לקללות או לברכות ? רש"ר הירש: "ברכות הפריחה וההצלחה באות עליך מאליהן ... הן משיגות אותך ... כדי לסייע לך במאמציך". כדי "לזכות" בקללה עליך לעשות עבירה. כדי לזכות בברכה, עליך רק לשמוע בקול ה', והברכות תבאנה מאליהן.

כט,ד: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה, בַּמִּדְבָּר; לֹא-בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם, וְנַעַלְךָ לֹא-בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ: מדוע שמלות ברבים ונעל ביחיד? רש"ר הירש: "כאשר מתבלות הנעליים ... מורגש הדבר תחילה רק על ידי מי שנועל אותן. לעומת זאת, כאשר בגדים מתבלים – ניכר הדבר ממבט ראשון לכל".

שבת שלום, שבת של עצמאות, האמרת ה' עלינו, אחריות, פריחה, צדיקות, ברכה וששיב את החטופים, אורן.