"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים י, יב)

האמרה הידועה, “הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים”, מובאת בגמרא (מסכת ברכות לג, ב): “ואמר רבי חנינא: הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר (דברים י, יב): 'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה'..”.

ביאור הדברים: “הכול בידי שמים” - כל ענייני האדם נקבעים משמים, למעט דבר אחד, “חוץ מיראת שמים” - האם אדם יהיה צדיק או רשע, את זה יקבע רק האדם עצמו והדבר נתון לבחירתו בלבד.

יראת שמים, זהו דבר שה’ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, ואינו מעניק לך דבר זה כשאר דברים, אלא הדבר נתון לבחירתך.

המהרש”א (מסכת ברכות י, א) מקשה כיצד האמרה “הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים” מתיישבת עם העובדה שאנו מתפללים תמיד “השיבנו אבינו לתורתך”, או “ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך” וכדומה? הרי כאמור, עניינים אלה אינם בידי שמים אלא בידי אדם?

ומתרץ המהרש”א כי “בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו”, ולכן כשאדם מתפלל על עצמו ומראה בעצמו רצון לחזור למוטב, מסייעים לו משמים. עצם הנכונות והרצון של אדם ללכת בדרך מסוימת, היא כבר צעד מצד האדם עצמו, ולכן הקב”ה מוסיף ומסייע לו.

החזון איש כותב, שהכלל “הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים” רק בא לומר, שאין הקב”ה מתערב מעצמו בבחירה, כי אם יתערב הקב”ה בעצמו, הרי שלא ניתן יהיה לייחס את הבחירה לברואים אלא לקב”ה. אך כאשר הדבר בא על ידי מעשה אדם, כגון תפילה שהוא מתפלל, אם כן הבחירה מתייחסת לברואים, ואם כן אין בכך סתירה ליסוד הבחירה. כי היענות כזו, נקראת “בידי אדם” ולא “בידי שמים”, שהרי היא באה על ידי תפילת אדם ומכוחו.

הרבי מקוצק היה מפרש את האמרה “הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים”, באופן ייחודי: “הכול, בידי שמים” - כשאדם מתפלל על כל דבר שהוא, כגון פרנסה וכו’, הרי זה “בידי שמים”, כלומר, ההחלטה אם להיענות לכך היא בידי שמים, ובשמים שוקלים האם להיענות לבקשתו, האם הדבר מגיע לו וכו’, ולכן לא ברור שייענה. “חוץ מיראת שמים” - כשאדם מתפלל על יראת שמים, בקשה כזו נענית תמיד, כך שיראת שמים אינה “בידי שמים”, אלא בידי אדם - הכוח בידיו, כי תפילה כזו תמיד נענית.

מהאתר: לימוד יומי - https://limudyomi.com/