מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת דברים

דברים א,י: יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: מה משמעות השוואת המון העם ל'כוכבי השמים'? רש"ר הירש: "בכך מתכוון משה לשלול את הרעיון המוטעה שהעם בכללותו אינו נחשב אלא כהמון לאין מספר, אשר ליחיד אין בו חשיבות, אלא המוני העם הם ככוכבי השמים ... נודעת חשיבות עצמאית לכל יחיד ויחיד ... והוא נתון להשגחתו הפרטית של ה'".

א,לט: וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה, וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע--הֵמָּה, יָבֹאוּ שָׁמָּה; וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה, וְהֵם יִירָשׁוּהָ: מהו 'טפכם' ומהו 'בניכם'? רש"ר הירש: "טף – הוא הילד בשחר ילדותו, הנקרא כך על שם הליכתו הטופפת והרופפת. אולם לא ברור לאיזה גיל הכוונה בלשון 'בניכם' ... על כרחנו לומר ש'דעת טוב ורע' מתייחס לבגרות של שיקול הדעת המוסרי, שבה מתחילה אחריות מלאה כלפי ה' ... אומרים חז"ל (במדבר רבה יח, ג) שאחריות מלאה כלפי ה' מתחילה רק מגיל עשרים".

א,מא: וַתַּחְגְּרוּ, אִישׁ אֶת-כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַתָּהִינוּ, לַעֲלֹת הָהָרָה: מהו 'ותהינו'? רש"ר הירש: "כל אחד מכם חגר עצמו בכלי מלחמתו והייתם סבורים שדי בכך ... נמצא שעברתם ממורך-לב נפשע לעזות-מצח נפשעת, והמרתם חטא בחטא ... דימיתם בלבכם שדי בחרבכם כדי לכבוש את הארץ (בלי לבטוח בה')".

ב,לד: וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו, בָּעֵת הַהִוא, וַנַּחֲרֵם אֶת-כָּל-עִיר מְתִם, וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף: מהו 'עִיר מְתִם'? רש"ר הירש: "כל מה שהוא עראי (מתים = מתי) וחולף בעיר – האנשים החיים בני התמותה".

ג,יד: וַיִּקְרָא אֹתָם עַל-שְׁמוֹ אֶת-הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה: מה משמעות 'עד היום הזה'? רש"ר הירש: " (מסופר ב) במדבר לב, מא: וְנֹבַח הָלַךְ, וַיִּלְכֹּד אֶת-קְנָת וְאֶת-בְּנֹתֶיהָ; וַיִּקְרָא לָה נֹבַח, בִּשְׁמוֹ: גם הוא קרא אותה על שמו, אולם נרמז שם שהשם 'נובח' לא נשתמר, ולכך כנראה מתייחסות תיבות 'עד היום הזה' שבפסוקנו. השם שניתן על ידי יאיר כובד על ידי בני דורו, ולכן הוא נשתמר". כנראה נובח היה יהיר ולכן קרא על שמו, ויאיר – פעל להגנה, בלי יהירות, לטובת התושבים.

שבת שלום, שבת של התייחדות עם ה', אחריות כלפי ה' למעשינו, הישענות על ה', בלי יהירות, ונזכה לנצח את האויב, תוך כדי השבת החטופים, אורן.