"הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א, טז)

אם לא נזכה לביאת משיח צדקנו, ניאלץ שוב לחוות את השבר הגדול בעקבות חורבן הבית וחסרונו. חורבן לו אנו אחראיים לא פחות מאשר הדור בו קרה החורבן בפועל, שכן, כדברי התלמוד ירושלמי: "דור שבית המקדש לא נבנה בימיו, כאילו חרב בימיו".

ושוב נקרא בהפטרה את הפטרת חזון, את דברי הנביא ישעיהו המכווצים את הלב בתיאור קשה של הסיבות שהביאו למוראות החורבן הצפוי. אנו מוצאים שעיוות המשפט ואי עשיית צדק הם הם הגורמים הראשיים והמרכזיים לחורבן הבית (ישעיהו א, טז-כז): "הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט.. שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה.. אֵיכָה הָייְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים.. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹוהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם.. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִילָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּיפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".

אפילו ברפרוף קל בפסוקים עולה מרכזיות הצדק והמשפט כגורם לחורבן וכגורם עתידי לבניין. אנו נדרשים לבנות חברה צודקת, חברה שעקרונות הצדק והצדקה מכוננים את אורחות חייה, חברה שבה המשפט הוא משפט אמת.

וכך מסכם המלב"ים את נבואת התוכחה של ישעיהו (מלב"ים א, כז): "ורוב התוכחה שהוכיח מפסוק איכה הייתה לזונה.. היה על עניינים שבין אדם לחבירו מהזיוף ואונאה ונטיית המשפט.. החטאים שבין אדם לאדם.. ציון - עיר המלוכה שחטאה במה שעוותה משפט, במשפט תפדה - עת תשוב לעשות משפט, תמצא פדות והצלה".

בהמשך מנבא הנביא ישעיהו את לידתו של חזקיהו המלך הצדיק ביום מן הימים, ומבשר לנו על דמותו של אותו מלך צדיק (ישעיהו ט, ה-ו):

"כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵ-ל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם. לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

מבקשים אנו ללמוד ולדעת מהו התיקון הגדול שיביא המלך חזקיהו, תיקון היכול לגרום לְשָׁלוֹם אֵין קֵץ.

תארים רבים נותן לו הנביא ישעיהו: "פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵ-ל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם", שלא כולם ברורים לנו. אולם התפקיד המוטל עליו ברור עד מאוד: "לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

התיקון הגדול של המלך הצדיק, הוא לדאוג לכך שמשפט וצדקה יהיו עקרונות היסוד של ממלכת ישראל. בעוד שאולי אנו היינו מצפים שעיקר תפקידו יהיה במישור האמוני/רוחני, במישור שבין אדם למקום, ממקד הנביא את עיקר תפקידו במישור שבין אדם לחברו.

הקב"ה מבקש לראות חברה מתוקנת - "גוי קדוש" - המתנהל כחברה שבה הצדק והצדקה שולטים בכיפה.

אומר הנביא ירמיה (ירמיהו ט, כב-כג): "כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה' ".

ידיעת ה' איננה מתבטאת בפרישה מחיי העולם הזה. ידיעת ה' מתבטאת בראש ובראשונה בהליכה בדרך ה' שהיא דרך של "חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ", שכן "בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה' ".

אמרה חסידית אומרת זאת בדרך אחרת: "לקדוש ברוך הוא לא חסרים מלאכים. בני אדם וחברה מתוקנת הם הנדרשים לו לה'!"

יהי רצון שנזכה לתקן עצמנו תיקון אמיתי ונזכה לראות בקרוב ממש בבניין אריאל.

הרב שמעון ביטון, מהספר: "בין אדם לפרשה"