"וידבר ה' אל משה לאמר. שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם. וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי ה' כלם אנשים ראשי בני ישראל המה" וגו' (במדבר יג,א-ג). 'דבר אחר: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתוּרוּ" (במדבר יב, א): "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" ואחר כך "שְׁלַח לְךָ", זה שאמר הכתוב (ישעיה מד, יח): "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם". מה ראה לומר אחר מעשה מרים "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים"? אלא שהיה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא שיאמרו לשון הרע על הארץ, אמר הקב"ה שלא יהיו אומרים לא היינו יודעין עונש לשון הרע, לפיכך סמך הקדוש ברוך הוא הענין זה לזה, לפי שדברה מרים באחיה ולקתה בצרעת, כדי שידעו הכל עונשו של לשון הרע שאם בקשו לומר לשון הרע יהיו מסתכלין מה נעשה למרים. ואע"פ כן לא רצו ללמד, לכך נאמר "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם"' (במדבר רבה טז,ו). אולי אפשר כרמז שנאמר קודם על מרים: "ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים. ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן" (במדבר יב,טו-טז). שמודגש שהעם לא נסע עד שמרים חזרה, כביטוי שכל העם יראו וילמדו לקח מהנעשה למרים, וזה קשור לנסיעתם, שלכן "ואחר נסעו העם", שעניין הנסיעה רק לאחר שראו ולמדו מוסר שלא לדבר לשוה"ר, לכן עכשיו יכולים להמשיך לנסוע לא"י, שזהו שנסעו למדבר פארן שמשם יצאו המרגלים (ומשם היו אמורים להיכנס לארץ). אולי ברמז שזה היה בחצרות ומשם נסעו, שחצרות רומז לכאלו שמדברים בסתר לשוה"ר, שזהו שנמצאים בחצרות, שלא ברבים, כדי שלא יראו אותם מדברים. וכן במרים שדיברה לשוה"ר היה גילוי של חצר (בעונש), שנקראו מהחצר: '"ויקרא אהרן ומרים" - שיהיו נמשכין ויוצאין מן החצר לקראת הדבור' (רש"י; במדבר יב,ה). לכן הנסיעה היא מחצרות, שיש בנסיעה משם דגש של לימוד נגד לשוה"ר שרק כשמרים גמרה את עונשה אז נסעו, ואז חנו במדבר פארן ומשם נשלחו המרגלים; ובכ"ז חטאו. אולי גם רמז בנאמר "וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי ה' כלם אנשים ראשי בני ישראל המה" (יג,ג), שנאמר שזה ע"פ ה' – ברשותו, אבל לא היה לגמרי ברצון ה': '"על פי ה'" - ברשותו שלא עכב על ידו' (רש"י). שה' אמר למשה שיכול לשלוח, אבל לא שזה היה לכתחילה, כמו שנאמר קודם: "שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל" (פס' ב). '"שלח לך" - (במדבר רבה, סוטה לו) לדעתך, אני איני מצוה לך אם תרצה שלח. לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א) "נשלחה אנשים לפנינו", כמה שנאמר (שם) "ותקרבון אלי כלכם" וגו', ומשה נמלך בשכינה. אמר: אני אמרתי להם שהיא טובה, שנא' (שמות ג) "אעלה אתכם מעני מצרים" וגו', חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה' (רש"י; פס ב'). וכדברי הגמ': '(במדבר יג, ב) "שלח לך אנשים" אמר ריש לקיש: שלח לך מדעתך; וכי אדם זה בורר חלק רע לעצמו?! והיינו דכתיב (דברים א, כג) "וייטב בעיני הדבר", אמר ריש לקיש: בעיני ולא בעיניו של מקום' (סוטה לד,ב). כך שאולי זהו רמז "וישלח אתם משה ממדבר פארן ע"פ ה'", שמשה חשש שיחטאו ולכן שלחם ממדבר פארן ע"פ ה', כעין כשליחות עם חיבור לפי ה', שיתגלה בהם בדיבורם פי ה', שיתגלה בפיהם רצון ה', שזה ע"י ששלחם עם המשכיות מהחניה במדבר פארן, שבאו למדבר פארן מחצרות עם לימוד לקח ממרים שלא לדבר לשוה"ר. (אולי גם כרמז "ע"פ ה'", ע"פ מה שה' אמר למשה לעשות עם מרים, שתיסגר מחוץ למחנה ושכולם יחכו לה כדי שילמדו מוסר נגד לשוה"ר). אולי זהו גם "כלם אנשים ראשי בני ישראל המה", כרמז שזהו כעין מרים שדיברה עם אהרן, ששניהם היו מראשי בנ"י. אולי נשלחו ממדבר פארן, כרמז שהיו צריכים לדבר בעד א"י, שזהו כרמז "מדבר" לשון דיבור (בניקוד אחר), "פארן" הפאר שלהם, שהיו צריכים להדגיש שא"י היא הפאר של בנ"י (פארן – קיצור של 'פאר שלהן'; ומדוע זה הפאר שלהם? כיון שזהו 'פאר-נ', כרמז לחמישים שערי הבינה שבתורה [ר"ה כא,ב], כרמז שהשלמות בלימוד תורה ועיקר התורה מתגלה דווקא בא"י [ספרי עקב, מג. ב"ר טז,ד]). נראה גם שיש קשר בין חטא מרים למרגלים, שמרים דיברה נגד משה מתוך מחשבה שעושה בזה דבר חיובי, להפסיק את פרישותו של משה מאשתו, שלא היה נכון לדעתה, כך גם המרגלים הוציאו שם רע על הארץ כי חשבו שזה דבר נכון וחיובי, כיון שבא"י יצטרכו לעסוק בדברים חומריים שלא כמו במדבר שיושבים בקדושה בלבד (ראה 'בארץ לא זרועה', שלח, למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א).