מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת במדבר

במדבר א,ב: שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: האם מנו גולגלות או מחצית השקל? רש"ר הירש: "על כל אחד היה למסור את מחצית השקל שלו באופן אישי, ולהודיע שהוא פלוני בן פלוני ממשפחה פלונית, משבט פלוני ... אנו מונים לא את הראשים אלא 'בקע לגולגולת' (שמות לח,כו) – מחצית השקל כנגד כל ראש".

א,ג: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל: מהו 'צבא'? רש"ר הירש: "'צבא' אינו מורה בהכרח על שירות מלחמתי, אלא 'יוצא צבא בישראל' מציין כל אדם המחויב בעת הצורך לצאת מחייו הפרטיים ולהיכנס תחת עול עבודת הציבור ... לפיכך בפרשת הלויים אינו אומר 'יוצא צבא' אלא 'בא לצבא' (מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, וְעַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה--כָּל-בָּא, לַצָּבָא, לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, בְּאֹהֶל מוֹעֵד ; ד,ג), משום שכל חייהם מסורים לעבודת הציבור". בתמצית: צבא = עול עבודת הציבור.

ב,לד: וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, כֵּן-חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ--אִישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָיו, עַל-בֵּית אֲבֹתָיו: האם יש משמעות לסדר חניית הדגלים? רש"ר הירש: "יעקב אבינו בשכבו על ערש דווי חזה את יהודה כמנהיג הצועד בראש ובידו שבט וגם מחוקק, הווי אומר הן מטה המושל והן קולמוס מחוקק החוקים (לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו; בראשית מט,י) ... , (לימינו של יהודה) ראובן, שמעון וגד הם יד ימינו של יהודה ... אומץ הלב ... תחת חסות של רחמנות רכה. לשמאלו של יהודה צועדים דן – שבט הערמומיות השנונה, אשר ... עידון הטעם, ונפתלי – המייצג את צחות הלשון. נמצא שבצד שמאל ... היצירה הרוחנית, כדרך שבצד ימין ... הכוח והעוצמה. השבטים החונים במערב על דגל אפרים, מול מחנה יהודה (ש)במזרח הם אפרים, מנשה ובנימין ... מייצגים את שבט יוסף, אך מה שאמר יעקב לפני מותו על אודות יוסף (תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו; בראשית מט,כו) מתייחס ליוסף עצמו יותר מאשר לשבט שלו ... בתקופה מאוחרת יותר... במקום להשלים את יהודה, נכנס בית יוסף למחלוקת וריב עם יהודה וחמס ממנו את כתר המנהיגות, הוא תקע את דגלו לא מאחורי יהודה אלא בראש האומה. דבר זה הביא לאסון וגרם לנפילתה של האומה".

ג,א: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה: מדוע לא נמנו צאצאי משה? רש"ר הירש: "רק המחזיקים במשרה ציבורית – נשיאים או כוהנים – נקראו בשמם, אך זה משה האיש לא עטה על בניו את גלימת המשרה, והוא הניח אותם להיעלם בהמון העם, ללא כל תואר או ציון מיוחד".

ג,כג-לח: מִשְׁפְּחֹת, הַגֵּרְשֻׁנִּי, אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ, יָמָּה ... וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד, הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל; מִכְסֵהוּ--וּמָסַךְ, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד ... מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי-קְהָת, יַחֲנוּ, עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן, תֵּימָנָה ... וּמִשְׁמַרְתָּם, הָאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת, וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּהֶם; וְהַמָּסָךְ--וְכֹל, עֲבֹדָתוֹ ... לְמִשְׁפְּחֹת מְרָרִי, צוּרִיאֵל בֶּן-אֲבִיחָיִל; עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ, צָפֹנָה. וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת, בְּנֵי מְרָרִי--קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו; וְכָל-כֵּלָיו--וְכֹל, עֲבֹדָתוֹ ... וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ: מה חשיבות סדר חניית משפחות לוי? רש"ר הירש: "הלויים מתחלקים לשלוש קבוצות: בני גרשון, בני קהת ובני מררי ... המקדש מחולק לשלושה חלקים: המשכן (היריעות המכסות ומקיפות את המקדש), כלי המקדש ... הקרשים (מסגרת העץ של המשכן) ... תכלית (המשכן והעבודה בו) ... היא להביא להשראת שכינת ה' בקרבנו ... עיקרו של המשכן הוא במערב, שם הוא קודש הקודשים ... משום כך נקבע מקום חנייתם של נושאי המקדש (גרשוני) במערב. לימין נושאי המשכן בדרום, צד האור שהוא צד החיים הרוחניים במקדש נמצא מקום נושאי הארון, השולחן, המנורה (קהת) ... לשמאל נושאי המשכן בצפון ... נושאי הקרשים (מררי) ... לפני המשכן במזרח נמצא מקום חנייתם של משה, אהרן ובניו, שכן הם הראשונים להיקרא להיכנס למשכן, ועליהם לייצג את מקדש התורה ולתווך בינו (בין המקדש) לבין העם".

שבת שלום, שבת של נדיבות, אחדות, נשיאה בעול הציבור, ענווה, יעילות, ושנגיע לשליטה באויב  ולנצח בתנופה, אורן.