עניני לג בעומר
כידוע, בדרך כלל יש קשר בין המועד לבין פרשת השבוע הסמוכה למועד.
בשנה מעוברת, לג בעומר חל סמוך לפרשת בחוקותי, הקשר בין הפרשה לבין המועד גלוי לעין-ראשית, הפרשה נפתחת במילים "אם בחוקותי תלכו" ומבאר רש"י "שתהיו עמלים בתורה" ומי זכה להגיע לעמל תורה יותר מרשב"י.
שנית, כתוב בתורה "ורדפו מכם חמשה מאה" וזה מזכיר מיד את חמשת התלמידים שהיו לו לרבי עקיבא.
במזמור לכבוד רבי שמעון בר יוחאי אנו מזכירים לשון ששון "שמן ששון מחבריך", והיכן מוזכרת השמחה? וכידוע הלשונות ששון ושמחה מוזכרות פעמים רבות יחד, כמו בשבע ברכות "אשר ברא ששון ושמחה", אנו מזכירים "שמן משחת קודש" ומשחה זה אותיות שמחה.
מעניין שבלג בעומר דורשים הרבה על דמותו של רבי שמעון בר יוחאי, וכמעט שוכחים את דמותו של בנו רבי אלעזר, זו תופעה מוכרת וידועה על אנשים גדולים שהיה להם בן גדול-אולי אף יותר מהם-כיון שהאב היה הראשוני, היה פורץ הדרך-תשומת הלב ממוקדת באב ולא בבן, אולם האמת היא שכנראה רשב"י הגיע למדרגה עליונה כזו בעזרת בנו, כדבריו "ראיתי בני עליה והינם מועטים, אם שנים הם-אני ורבי אלעזר", ולא אמר "ואם אחד מהם-זה אני" ברגע שרשב"י נאלץ להיסתר במערה-הרי הלכה היא שרב שגלה מגלים רבו עימו, והגלו למערה גם את רבי אלעזר.
ויתירה מזו-רבי אלעזר הגיע למדרגה גבוהה יותר מאשר רשב"י, כדברי הגמ' שכל מקום שנתן רבי אלעזר את עיניו בו-נשרף, ולא נאמר כן על רשב"י, וכבר נאמר שבכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו, משמע שהבן יכול להגיע להשגים גבוהים יותר, ונראה בטעם הדבר, היות שרשב"י נכנס למערה גם בגלל רדיפת הרומאים, ורבי אלעזר נכנס למערה אך ורק "לשמה"-לשם התעלות בתורה ופרישות מעניני העולם הזה.
