מתי רחל בכתה את בניה.

------------------------------------

ברשימה קודמת על המצווה לשמוח בחג העצמאות, 

הפנתי לקריאה דווקא ביום זה :

את פרק לא' בנביא ירמיה.

 אותו שבסגרתו מנבא הנביא גם על רחל אמנו שנחלצת לבכות את בניה בגלותם .

ולטענתנו :

 כיוון בעיקר לשיא הבכי של אמא רחל לבכייה בשואה .אותו בכי ,המלווה בכל מרכיבי הבכי העוצמתיים והמכריעים  .....

 עת כביכול הקב"ה הפך  - ל"איננו " - .

 "איננו"  - במובן של הסתר פנים נורא .

 ואכן רחל  שבוכה כאמור תמיד על בניה בכל גלותם.....

  פרצה בשואה האיומה בבכי נורא כאמור . עד כי הקב"ה הבטיחה כי מיד לאחר תום גזירת השואה .

תתחיל לזרוח הגאולה  בדמות ה"אתחלתא" .

 אשר  תחילה ,בבחינת  : "ושבו מארץ אוייב" 

ועד ל "ושבו לגבולם" - בהשלמת הגאולה.

משה אהרון