התם עיתו של החמץ להחמיץ ?

-------------------------------------------.

 הפסח חלף הלך לו. 

וכל יהודי חייב לשאול את עצמו מה היה זה כל הסיפור הזה עם החמץ ובכלל מה נותר תודעתית מכל הסיפור הזה.

 ושאלת השאלות מדוע חבר עניין החמץ דווקא לחג חירותו של העם הזה.

 הנה לפניכם כמדומה התשובה .

 החמץ אינו אלא משל . משל לכספו והונו של האדם  שככל שנותר ברשותו בלוא קיום ייעודו ותעודתו הרי שהוא מחמיץ והופך לכלל "חמץ"......

דווקא בשלב גיבושו של העם  צריך דין החמץ שבכסף לחול ביתר שאת ותשומת לב .

 שאין לך תקומה של עם בלוא ערבות הדדית של חלוקה שווה ככל האפשר של המשאבים .

 ליודעי סוד גם ברור מדוע אתחלתת הגאולה החלה בגרעיני התיישבות של קיבוצים .......

 הנה כי כן רגילים אנו  לכך שבראש השנה אנו נידונים  ומתקיים המשפט הגדול .

אבל בראש השנה של התורה אמור להתקיים טקס החמץ שהחמיץ . שאדם שצבר הון  לפני לילי השימורים או עד ליל השימורים מצפים ממנו שייפטר מכל כסף והון שהחמיץ .  משל יובל של פתיחת דף חדש כלכלי  ופיננסי כחלק בלתי נפרד מהגאולה. 

בגדול זהו מדד האמונה הגדול ביותר . שהאדם מפזר כל שבידו לבניו הנזקקים של הקב"ה 

ומתיר אך כדי אוכלו...... [אולי בחג המימונה שגם בו "מככבת" לכאורה האמונה, יש אחד משישים של האמור  של פתיחת הבתים לאירוח של הכל ......]

 אבל אנו הרי מאמינים קטנים לכן המציאו בעבורנו את הפיקציה של מכירת החמץ.

 כבר לפני שנים הצעתי שבמקום פולחן ההבל של השחתת החמץ ושריפתו ,יש למוסרו לשליחי בית דין שיעבירהו למאכל הגרים שבקרבנו......במקום למכור להם כפיקציה את החמץ תנו להם בחינם לפחות חלק זניח שנותר בבתים וראוי למאכל 

 ובבקשה אל תטעו בי  . 

גם אני  בפועל - מאמין קטן  . 

וגם לי אין האומץ להשיל מעלי את כל המעטפת הכלכלית המעטה השמורה עימי   לימים אחרים . לעשות בה אותו המעשה המתבקש מתודעת החמץ כאמור.

 ולחלקה לזקוקים ולנזקקים .

כך או כך גם חידוד התודעה הרעיונית  כאמור חשוב  . 

 ואולי גם זה שכרנו....

 משה אהרון