יש שרץ של "שקץ" ויש גם "שרץ אדם" הרומש על הארץמשה אהרון , (09.04.2021)

יש שרץ של "שקץ" ויש שרץ אדם הרומש על הארץ
--------------------------------------------------------------
אַל-תְּשַׁקְּצוּ, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ; וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם. מד כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. מה כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.

וודאי תשימו לב שבפסוקים אלה יש כעין חזרה על אותו הרעיון במילים קצת שונות. הרישא דנה "בכל השרץ השורץ". והסיפא : "בכל השרץ הרומס על הארץ"
ברישא יש "אל תשקצו ואחר כך טומאה בסיפא יש טומאה.
ברישא : "והתקדישתם" כביטוי לפעולה שבמאכל.
ובסיפא "והייתםקדושים " המרמז על כיוון אחר ושונה - כולל יותר בערכיות.
ברישא הנימוק : "כי קדוש אני" ובסיפא יש נימוק כפול הראשון "כי אני המעלה אתכם מארץ מצרים. אלא שביקשה התורה לרמז כי יש גם שרץ אדם אותו שהועלה מארץ מצרים שבשביל שיהא קדוש צריך הוא להיזהר של יהא "רומש" אדם אחר על הארץ.
אתמול ראיתי ולא האמנתי למראה עיני.
איך מי שמתכנה "מתנחל", מכה נמרצות אדם אחר בבול עץ.שוב ושוב וללא רחם.
אלה, לעולם לא יגיעו לכלל. קדושה
משה אהרון

2מהו : "שרץ" ?משה אהרון , (09.04.2021)

אותו שרץ נמוך ,מתוך אינסטיקט,
אנוכי וצר
ללא כל מחשבה והתחשבות
משה אהרון

3"קוממיות" - גם בקדושהמשה אהרון , (27.03.2022)

בס"ד.


"אַל-תְּשַׁקְּצוּ, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ; וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם. מד כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. מה כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. "

כשם שיש "קוממיות" של שתי קומות בגאולה.
כך יש "קוממיות" של שתי קומות גם בקדושה.
שכך התורה מציינת בסוף פרשת שמיני, כשהיא שבה וחוזרת פעמיים ודנה בשתי קדושות.
הראשונה של :
"והתקדשתם והייתם קדושים ".
מין פעולה פיזית של טיהור והתקדשות , באכילה ראוייה

והשנייה : "והייתם קדושים" .
הוויה כולית ושלמה של קדושה גם ברוחניות .

הראשונה :בניקיון האכילה שלא לשקץ הנפש.
שיש באכילה שאינה ראוייה,כדי לגרום לאדם להיות "משוקץ". כלומר גם במובן של "קץ" : חותם של סופיות שלילית .
שאכילה שאינה ראוייה סוגרת הגולל על הנפש,
לאי היותה לעולם בחיבור ובהוויה של קדושה אלוקית .

והקדושה השנייה היא כאמור של :
"והייתם קדושים" - הוויה רוחנית של קדושה
להיות שרוי בהוויה כולית ושלמה של אמונה.
אמונה שיש לו לעולם משגיח
קדושה רוחנית בהתעלות הנפש ליידע ולחוש שיש לו משגיח לעולם והוא אלוהי ישראל .
וכי אשר על כן ,נגאלנו ממצרים.
זאת ועוד, כל כולו של הקב"ה "קדוש" הוא להעלות ולרומם את האדם מן השפלות של ארץ של מיצר.
לגבהים הקרובים לאלוהים,של חיי אמת .של :
קדושה הדדית
וגאולה תמידית .

משה אהרון