תרומת הדשן - ביטוי הרומז לתרומה ממש (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי משה אהרון, 29/3/2024
בס"ד.
"תרומת הדשן" - ביטוי הרומז לתרומה ממש.
--------------------------------------------------------
וְהֵרִים אֶת-הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת-הָעֹלָה, עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְשָׂמוֹ, אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. ד וּפָשַׁט, אֶת-בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ, בְּגָדִים אֲחֵרִים; וְהוֹצִיא אֶת-הַדֶּשֶׁן אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, אֶל-מָקוֹם טָהוֹר.
לכאורה תמוהה מטבע לשון זה של : "תרומת הדשן" ביחס לדשן.
והלוא כל עניין הדשן היא הוצאת האפר לכאורה ה"פסולת" של העולה
אל מחוץ למשכן ועד כדי גם לחוץ המחנה.
אז לכאורה הנכון יותר על פי התכלית הסופית של זו הפעולה לכנות את המעשה :
"הוצאת הדשן" או "פינוי הדשן".
אז כל טענתנו היא :
כשם שאפר העולה, השתכלל לכלל : "דשן". כך גם "הרמת הדשן" השתכללה
לפעולה עם קונוטאציה ברורה של : "תרומה". [מתת מועיל]
שימו לב שני פעלים נאמרו לעניין הדשן הראשון שבהם הוא :
הרמתו והנחתו אצל המזבח.
והשני הוא : הוצאתו מחוץ למחנה למקום טהור.
על מנת להקנות לשתי הפעולות ערך משלהם כל אחת בנפרד ושניהם כאחד .
הרי הכהן נדרש להחליף בגדים בכל שלב משני השלבים כאמור .
משל להתקדש ולהיטהר יותר ויותר .
ולהיות ראוי לפעולה של הבאת הדשן אל מקום טהור.
יותר מזה בהפוך על הפוך, הדשן מ"שפר" כביכול את המזבח לפחות תודעתית.
ועד כדי כך שהתורה יצרה גם את הביטוי של "דישון המזבח" .
לרמז על "שיפורו או השבחתו" לאמור :
וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃
אז התורה הקדושה בדרכה ביקשה להוציא מהלימון לימונדה.
וגם ביקשה להפנות את הזרקור :
כי קן העליה של המזבח בקורבן העולה,
נחות יותר מהתרומה למטה לארץ .
אז בין להעלות ובין להרים הקב"ה מעדיף את התרומה.
לכן מקום המשכן שלכאורה טהור פחות ממקום טהור אחר אותו שהדשן הופך אותו מחוץ למחנה ל"שדה הלחם" שאין מקום טהור ממנו.
זו התרומה שהקב"ה מבקש מאתנו להמיר את כל עניין הקורבנות לתוצאה חיובית אחרת של "דשן" לדשן אדמה להוציא ממנה לחם בעבור אדם.
ש"חסד חפצתי ולא זבח" - מזבח אדמה תעשה לי אמר הקב"ה מיד אחרי מעמד סיני .
וזה המועדף בעיניו.
משה אהרון.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
אל מקום טהור.
----------------------.
אפשר שמהמשכן מקום מקור הטהרה
תפנה התורה ממנו למקום טהור אחר
- הרחק משם.
אלא שכך ביקשה התורה לרמז :
שמזבח ה' שבנצח - הוא דווקא מזבח אחר
:"מזבח האדמה". [מזבח אדמה תעשה לי דגש על :"לי"]
ומוטב לו לאדם להשקיע כל מרצו ומעייניו
על מזבח האדמה כאמור
להוציא ממנה לחם להאכיל בו
בני אדם אעבים
לקיים את משמעות הנצח של :
"קורבני לחמי לאישיי
וכי הקב"ה זקוק ללחם.
אלא : אישיי במובן הנצח
- "אנשיי".
משה אהרון