עבודת הקורבנות בהפטרת הפרשה.

----------------------------------------------------

 כתבתי לא מעט בפיחות ערך הקורבנות ובהגיונם הנפסד.

 וציפיתי שיטען מי נגדי  לאמור : 

ומה תאמר על תורת הקורבנות בהפטרה. [הפטרת ויקרא]

 הסותרת לכאורה את משנתך.......

 וכך משלא הסתייע ,אמשיך "לשחק" את משחק  הפינפונג 

 עם עצמי ......

 אקשה על עצמי ואף אענה.

תחילה לשאלת הפתיח :

 מדוע אם המילה הראשונה  "עם" , מילת ההצבעה אליו לכאורה - לעם, הינה בהמשך בלשון נקבה לאמור :

 "עם זו תהילתי יספרו. ["זו במקום זה]

 אז המילה  : זו, אינה מתייחסת לעם. אלא מתייחסת לתהילתו של ה'. 

המילה "עם" היא מילת פניה לעם

 אז כך יש לקרוא את משפט פתיח זה .

 עם ישראל,  זו תהילתי שבקשתי שתספרו לכל העולם. [ראו בסוף ההפטרה].

 והנה הכל נכזב.... מיני אז ראוי 

  שהעם זה יכונה עתה יעקב. אשר  לא "קרא" נכון את אלוהיו. [לא אותי קראת יעקב"]

 לא רק שהלך לכיוון שאין בו כל תהילה לאלוהיו אלא שגם פולחן הקורבנות שבו נקט, היה

 בלוא כל כוונת אמת לעבוד את הקב"ה. 

 פולחן הקורבנות נוצל לכל מטרה נפסדת אחרת 

 אחר כך יאמר להם ה' לאמור : 

"אביך הראשון חטא".

 מה פשר אמירה זו  ?

אלא שהכוונה קרוב לוודאי לאבינו הראשון : "אברהם" .

שהפך את מיתוס העקדה בחולשת רגע,לתחילתו של מסע פולחן לתורת הקורבנות .

 שכך תמיד כתבתי על תורת קורבנות נפסדת שהחלה בטעותו של אבינו אברהם בעקדה.