"אילו היו האותיות מסתלקות כרגע חס ושלום, - וחוזרות למקורם, - היו כל השמים אין ואפס ממש": שער הייחוד והאמונה, א': - עכלשה"ק:

והינה האותיות אין מקורם במקור אלה בימקור מקורי המקורים וחצי וקצת מקורים שבהקה"כ הקהכ"י ההקהכי"ם וחצי וקצת הקהכו"ת ולכן החזרת האותיות לימקורם לא תבטל העולם והשמיים וארץ כי קו מידה מימלא מילכתחילה למפרע בדיעבד לאלתר מוריד המאמרות והדיבור וההגדה והאותיות רגע רגע חלק הריבוא רבבות מהזוזים בהם להחיות המחו"ז {מרחב חומר זמן} ולא יוחזרו לעולמים יותר השמיים והארץ הגשמיים העולמים האלו הזה והבא לאין ואפס כי אי אפשר ואין יכולת וכוח שבעולם לעשות העיניין הזה וחשקו וחפיצתו ותאוותו של השם והרצון שבכתר של השם הם סך הכול מכתר אך המימרא והדיבור והאותיות וההגדה וההברה הם מעולמות שמעל כתר מעל עתיק מעל הא"ק מעל היחידה ומעל כול מה שלמעלה מיחידה ומעל ומעבר ויותר ובימיוחד ובימאוד מעל סיפא דכול דרגין ומעל תוהו ומעל האיבוך שמעל תוהו ומעל לעולם הבא והשלישי וחצי וקצת, -, -  , ולית מחשבה תפיסה בו כלל וכולא קמיה כלא ולית רשותא אחרא בר מינה, והכול חלק ובעילאות חלק בלי חילוק מחייותו המחייה ומהווה ומאבכת את כול היש והקיום באשר הינו ובילתי קיימת לזה שום אפיסה כלל, כי מהיבראות העולם בששת ימי הבריאה אין לעולם הזה שום אפיסה יותר והוא לא עוד אפשרי המציאות על כול המציאות בהיתחדשות שלו אלה הוא והמציאות בהיתחדשות שלו מוכרח המציאות מוכרחות וניצרכות ונידרשות ונחפצות וחשיקה ותאווה גדולים אצלו וכול דיבור על כך הוא ממש מהמיותרים וחקירות מהחלל הפנוי שאינם בימקומם כלל וכלל ממש.