"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא,א). '"ואלה המשפטים. ר' ישמעאל אומר: אלו מוסיפין על העליונים, מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני' וכו' (מכילתא). ראה הסבר במלבי"ם. המשפטים נתנו בסיני, מדוע? מה המיוחד בהם כ"ך? מובא במדרש: 'דבר אחר: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", הדא היא דכתיב (תהלים צט): "ועוז מלך משפט אהב". אמר להם משה לישראל: הרי נתן לכם הקב"ה את תורתו, אם אין אתם עושין את הדינין נוטל תורתו מכם. למה? שלא נתן לכם הקב"ה את התורה אלא על מנת שתעשו את הדינין, שנאמר "ועוז מלך משפט אהב”. ואם עשיתם את הדינין עתיד הקב"ה להחזיר לכם בתי דינין שלכם, שנאמר (ישעיה, א): "ואשיבה שופטיך כבראשונה", מה כתיב אחריו "ציון במשפט תפדה"' (שמו"ר ל,כג). יוצא מזה שיש חשיבות מרובה שהמשפטים יהיו קשורים לסיני, כיון שכל התורה כולה קשורה למשפטים, שה' אוהב את הדין ולכן כשנתן את התורה התנה שזה כדי שיקיימו את הדינים. אולם מדוע הדינים כ"ך חשובים? קודם לזה מובא: 'אמר ר' אלעזר: כל התורה תלויה במשפט, לכך נתן הקב"ה דינין אחר עשרת הדברות. לפי שהבריות מעבירין על הדין והוא נפרע מהם, ומלמד את באי עולם שלא הפך את סדום עד שעברה את הדין, שנאמר (יחזקאל טז,): "גאון שבעת לחם ושלות השקט". ואף ירושלים לא גלתה עד שעיברה את הדין, שנאמר (ישעיה, א): "יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבא אליהם". ולמה נתן הקב"ה כתר ליהודה? והלא לא לבדו הוא גבור מכל אחיו, והלא שמעון ולוי גבורים, והאחרים? אלא שדן דין אמת לתמר, לכן נעשה דיין העולם' (שם,יט). מזה שהעונש הוא בחורבן (לגמרי כסדום או גלות כירושלים) נראה שזה בא לומר שהעולם לא יכול להיות מתוקן ללא משפט צדק, שזה הבסיס לתיקון העולם, ולכן כעונש בא חורבן של העולם; וממילא לכן כל התורה לא יכולה לחול ללא משפט, שהרי היא לא יכולה לתקן את העולם שזהו מטרת התורה בעולם. אולי בזה מובן דברי הלל לגר: 'שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי. א"ל: גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור' (שבת לא,א). שלא מובן איך בין אדם לחברו זהו כל התורה, ושכל התורה היא פירוש לזה? אלא שבא ללמדו שמטרת התורה היא תיקון העולם, ולכן הבסיס שכל התורה על גביו זה היחס שבין בני אדם (שזהו גם שורש המשפט – תיקון היחסים בין בני אדם) שבלי זה אין תיקון, ולכן אומר לו שמטרת התורה היא תיקון העולם, וזה מתבטא בבסיסו בבין אדם לחברו שהוא השורש והבסיס לכל התורה, ומימלא כל התורה זה כעין המשך של פירוש איך מתקנים את העולם עד השלמות על גבי הבסיס של בין אדם לחברו. אולי אפשר ביתר פירוט שמטרת המשפט היא להוציא לאור את האמת, כמו שנאמר על יהודה 'שדן דין אמת', ולכן נעשה 'דיין העולם' כעין שהקב"ה דיין העולם, שבגילוי האמת הוא מתגלה כידו של הקב"ה, כיון שה' מתגלה בעולם במידת האמת: 'דאמר רבי חנינא: חותמו של הקב"ה אמת' (שבת נה,א). שכך כל התורה כולה מטרתה זה גילוי שם ה' בעולם, לגלות את האמת מה שצריך להיות כמו שה' ברא את העולם, שזהו גילוי והליכה בדרך האמת. לכן כל התורה בעצם קשורה לאמת, ולכן זהו תנאי בקבלת התורה, כיון שאם מבטלים את גילוי האמת שיש בדינים (שהם גילוי אמת גדולה ומרכזית ביותר בעולם), אז נופל כל הבסיס של גילוי האמת שע"י התורה. ולכן בא חורבן לעולם בלי הדינים – בלי האמת, כי אז מתברר שאין לעולם זכות קיום, ללא גילוי ה' בעולם. (ובזה מובן דברי הלל לגר, שאם מזדהה עם חברו זהו גילוי אמת גדולה, והאמת היא מטרת התורה כולה, שאף שאר המצוות זה איך מביאים את גילוי האמת בעולם לשלמות [וכשיגיע לשלמות האמת אז גם בינו לחברו יגיע לשלמות כך שזה ממש קשור לכל התורה]). אולי זהו שורש עמלק, שהוא בא להילחם בישראל כדי לקרר את פחד העמים מאיתנו: 'ורבנן אמרי: "קרך”, היקרך לפני אחרים. אמר רבי חוניא: משל למה הדבר דומה? לאמבטי רותחת שלא הייתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה, אף על פי שנכווה, הקירה לפני אחרים. אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים, הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו. נפל פחדן על כל האומות, שנאמר: "אז נבהלו אלופי אדום" וגו' (שמות טו טו). כיון שבא עמלק ונזדווג להם, אף על פי שנטל את שלו מתחת ידן, הקירו לפני אומות העולם' (תנחומא "כי תצא” סימן ט). שעשה זאת ע"י שנלחם בנו ובזה אמר שכל מה שפוחדים מלהילחם בישראל בעקבות ניסי יציאת מצרים זה שקר, שאין זה כמו שמספרים ואין מה לפחד. לכן לעתיד הוא יושמד ואז יהיה שם ה' שלם וכסאו שלם (רש"י; שמות יז ,טז), כיון שאז תהיה האמת, חותמו של ה', שלמה בעולם.