מיד לאחר פרשת מתן תורה, בחרה התורה להתחיל במצוות: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי".

מדובר על אדם שגנב ובזבז את הכסף ולכן עונשו שמוכרים אותו לעבד ואת כסף מכירתו מחזירים לזה שגנב ממנו. מדוע ה' בחר דווקא במצווה זו?

מסבירים חכמים, משל למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שני בנים: ילד אחד מוצלח, ולעומתו, בן שני שהדרדר לתהום, עד שמצא עצמו מאחרי סורג ובריח. למי עיניו של האבא נשואות? האם לבן המוצלח, או שמחשבתו כל העת איך להחזיר למוטב את הבן הבעייתי שלו?

לכן בחר ה' במצוות "עבד עברי", לומר לנו: זה הבן שאני דואג לו, ובכל רגע אני חושב איך להחזירו למוטב!

כולנו אוהבים להתעסק רק עם דברים טובים ומשמחים. אבל ה' מראה לנו שדווקא המקרים שמצריכים יותר דאגה וטרחה, דווקא שם צריך להשקיע עזרה ויחס טוב, וזה מה שחשוב בעיני ה'.

(הרב רונן חזיזה)