תפילה עם כלי נשק

הרב שי טחן

אני חייל ויש לי שאלה עבור הרב בבקשה. כשמגיע זמן תפילה ואין לי אפשרות להניח מעלי את הנשק, האם מותר לי להתפלל עם הנשק.

שלום לשואל החשוב.

בדברי רבותינו מצאנו התיחסות לגבי כניסה בכלי מלחמה לבית הכנסת. בגמרא מבואר (סנהדרין פב,א) שאסור להיכנס לבית המדרש בכלי זיין, ובשולחן ערוך (או״ח סימן קנא ס״ו) כתב שאין להיכנס לבית הכנסת בסכין ארוך. ומובא בזה הטעם לפי שבית הכנסת מיוחד לתפילה שמארכת ימיו של אדם, ואילו הסכין מקצר ימי האדם (משנה ברורה שם). וכל זה בסכין שאינו לצורך אכילה, אבל אם מכניס סכין לצורך אכילה הדבר מותר (ביה״ל שם), ונראה הטעם שכיון שאז אינו נחשב ככלי זיין.

והנה הבית יוסף הביא (סימן קנא) בשם רבינו פרץ שאין להחמיר אלא אם כן הסכין מגולה, וכן הביא המשנ״ב שם בשם האליה רבה. ועל פי דברים אלו פסק הגאון הרב״צ אבא שאול (אורל״צ פרק מה אות נט) להתיר להכנס לבית הכנסת בנשק מכוסה באופן שאינו ניכר.

ולכן היה נראה שרשאי להתפלל מחוץ לבית הכנסת בנשקו, ובודאי שרשאי אם נשקו מכוסה, אלא שמצאנו בדברי המקובלים שכתבו להזהיר שלא ישא אדם על עצמו שום ברזל בשעת התפילה (כף החיים סימן צב ס״ק כט), וכן דייק הגר״ע יוסף (יחו״ד ח״ה סימן יח) מדברי המהר״ם מרוטנבורג שהוא מקור ההלכה שאסר להיכנס לבית הכנסת בסכין מהטעם שכתבנו לעיל שהסכין מקצר ימיו של אדם, ואם כן טעם זה שייך בין אם מתפלל בבית הכנסת או בביתו, (אלא שהגר״ע יוסף דחה זאת ע״ש).

אולם מכלל דברי הפוסקים נראה שהכריעו שלא כדעת המקובלים הנ״ל ואסרו רק בבית הכנסת, וראה בספר מטה יהודה (סימן קנא). ובספר תפילה כהלכתה (פרק כז הלכה כד) כתב שהנושא נשק לכתחילה יסירנו או יכסנו בטרם יתפלל. ופשוט שאם אי אפשר לו לעשות כן, לא יבטל תפילתו משום זה.

ויהי רצון שהקב״ה יקיים בנו את הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".