שאלות בקשר למלחמה:

הרב שי טחן

שלום לכם ויהי רצון שנראה ימים טובים יותר.

נכתוב כאן ב’ה מענה לכמה מהשאלות שהגיעו למערכת בקשר למלחמה.

א.     האם מבחינת התורה מותר לשים עיר כמו עזה במצור מוחלט, והאם מותר למנוע מהם גישה לאוכל ולמים?

וביחוד שהצבא שלנו נחשב כהצבא המוסרי בעולם, ולכן יש להבין איך עלינו להרגיש בקשר לדבר זה.

תשובה: שאלה זו נידונת בפסוקי התורה בפרשת משפטים על הפסוקים (דברים כ,י-יב): ״כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום...ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה, וצרת עליה״. הנה רואים אנו שהתורה מצווה לעשות מצור על עיר שיש לנו עימה מלחמה. ולגבי הרעבתה כתב רש״י (שם מהספרי) שכוונת התורה היא שיש גם להרעיבה ולהצמיאה ולהמיתה מיתת תחלואים במצור. והסביר הבאר בשדה שבתחילה כשמתקרבים אל העיר וסובבים אותה במצור אין מונעים ממנה אוכל ומים, דשמא יתרצו להשלים, אבל אם ראינו שאין בדעתם להשלים יש למנוע מהעיר אוכל ומים. ופשוט שאין לחשוב שזה לא הומני או מוסרי שהרי אין דבר מוסרי יותר ממצוות התורה, וכבר אמרו רבותינו שהמרחם על האכזרים, סופו להתאכזר על הרחמנים.

ב.     האם כדאי לראות סרטונים של השמדת האויב?

תשובה: יש להיזהר מלהסתכל בסרטונים שנראים בהם פניהם של מתים, שכך הביא הבן איש חי (סוף פרשת פנחס, שנה שניה) בשם האר״י ז״ל שלא יסתכל בהרוגים.

ג.      האם הרגשת שמחה והנאה ממותם של המחבלים מותרת?

תשובה: אף שאכן כתוב ’בנפול אויבך אל תשמח’ (משלי כד,יז), וכן הקב״ה מנע את המלאכים מלומר שירה על הים באומרו ’מעשה ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה?’. אלא שמצאנו גם ההיפך, שנאמר ’באבוד רשעים רינה’ (משלי יא,י), וכן למדנו בגמרא (ברכות ט,ב) שדוד המלך לא אמר שירה עד שראה במפלתן של רשעים.

והנה בזוהר הקדוש (פרשת נח דף סא ע״ב) כתב שאין לשמוח במפלתן של רשעים כאלו שיש סיכוי שיחזרו בתשובה, אולם רשעים שמלאה סיאתן וניכר שאין סיכוי שישנו את דרכם הרעה אז יש שמחה במפלתן.

אין צורך להסביר שכך גם הם הדברים ברשעי החמס שיש לנו לשמוח, ויתירה מזו כתב הספר חסידים (תרז) שעתידים להיפרע ממי שמצטער על מפלת הרשעים.