מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת ויגש

בראשית מה,ד: וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה: מה התכוון יוסף להגיד לאחיו, הרי כבר אמר להם בפסוק הקודם: 'אני יוסף'? רש"ר הירש: "אינני יכול למנוע את רגשי החרטה שלכם, שהרי העוול הוא עוול ורגשותיכם צודקים, אך שכלכם ירכך גם את ההכרה הזאת, כאשר תלמדו לראות את המאורעות האלה בעיניים אחרות, כפי שאני הורגלתי כבר לראותן ... שהרי 'מכרתם אותי' הנה , אתם הרי גרמתם בעקיפין לעמדה הרמה והמאושרת שבה מצאתם אותי כאן".

מה,יא: וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם, כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב: מהו 'לכלכל'? רש"ר הירש: "להקיף דבר בשלמותו (כלכ"ל נגזר מכל"ל – מקיף) ... במובן סיפוק צרכים, לשאת על כתפיו את כל דאגות הזולת ... משום כך אומר יוסף שיובטח לנו מחוז נפרד במצרים כקרקע להתפתחותנו ... לכן היה על כל המצרים לעזוב את אדמת מולדתם ולהפוך בעצמם לזרים בארץ ... כך גם בגלותנו הנוכחית ... בין עמי אירופה, כבר מילאה נדידת העמים הבלתי רגילה ... היה אפשר להשיב לצו הגירוש של אי הסובלנות הגרמנית: חזרו לפלסטינה, למקום אליו אתם שייכים! ... והכור המצרף של הגלות, דרך ייסורי העינוי, זיכך וטיהר את כל חלקי עמנו, ופיתח בהם תחושה של שוויון ואחווה".

מו,ה: וַיָּקָם יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: מה משמעות השימוש בשמות יעקב וישראל? רש"ר הירש: "המשפחה שהייתה שרויה בשמחה הם 'בני ישראל', לא קבלו כל רמז על העתיד הקשה המצפה להם במצרים, אך אצל יעקב הייתה ציפייה לגלות".

מו,י: וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד--וְיָכִין וְצֹחַר; וְשָׁאוּל, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית: מיהי 'הכנענית', אם שאול, ומי אביו? רש"ר הירש: "אם כנענית זו היא דינה, שהייתה נשואה לשמעון (בראשית רבה פ, יא), הרי יתכן ששאול אינו בנו של שמעון אלא הבן הנולד לדינה משכם. אם כן אנו רואים שגם בן זה לא התנכר למשפחת יעקב ... הכלל היה שהנולד לאם יהודייה ולאב לא-יהודי נחשב כשייך למשפחת האם ולא למשפחת האב, 'הוולד הולך אחר האם' (בבלי יבמות מה,ב)". פירוש זה מבוסס על מדרש, וסותר מדרש אחר לפיו דינה ילדה את אסנת, והיא החותנת של יוסף: 'בת שש שנים הייתה דינה כשהולידה את אסנת משכם' (מסכת סופרים, פרק יא ט), ומדרש זה עצמו סותר את הכתוב בתורה: וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה  (מא,מה), כלומר אסנת היא בת פוטי פרע ולא שכם. עוד קשה, שהרי דינה מנויה בין שבעים הנפשות שירדו למצרים, בפסוק טו: אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם, וְאֵת, דִּינָה בִתּוֹ, ואחר כך כתוב בפסוק כו: כָּל-הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ, מִלְּבַד, נְשֵׁי בְנֵי-יַעֲקֹב, מכאן שדינה הייתה אמורה לא להימנות, שהרי היא אשת שמעון.

מו,לד: וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד-עַתָּה--גַּם-אֲנַחְנוּ, גַּם-אֲבֹתֵינוּ: מדוע יוסף מנחה את אחיו לומר את האמת למרות שבמצרים מקצוע הרועה נחשב לתועבה? רש"ר הירש: "מיאוס האומה (המצרית) ביהודים ישמש כגורם עיקרי בהישרדות העם ... שימשו חומות שהקימו לבודד את היהודים מלהידבק בפראות וההשחתה המוסרית של העם שבקרבו היה עליהם ללכת מאות בשנים ... כוונתו הברורה היא שכתוצאה מכך, יוקצה לאחיו מחוז נפרד לדור בו".

שבת שלום, ומזל טוב לבצלאל ואביה שזכו השבוע לבן בכור, שבת ראיית הנולד, כלכלה מקיפה, שמחה ישראלית, אמת וייחוד, ומכת מחץ על אויבינו, אורן.