שלום בין הבעל לאישה
נכתב על ידי DL2000, 2/5/2014
סיפור קדום ונפלא, מובא אודות אישה שהוליכה את ביתה - הכלה,
לבית החתן. נתאר לעצמינו את הרגע בו האימא נפרדת מביתה
ומוסרת אותה לחתנה החדש. זהו רגע בלתי נשכח הן לאם והן לבת.
ברגע זה האם מתמצתת את עיקרי המורשת שנחלה בשנות חייה
ומעבירה אותם לביתה כצידה לדרך. היא נפרדה ממנה בדברי של
בעל 'מנורת המאור' זצ"ל: "ביתי עמדי לפניו כאמה )שפחה( לפני
המלך, ואז הוא יהיה לך כעבד ויכבדך כגבירה ויאהבך כאחות.
ואם תתגדלי עליו - יהיה לך כאדון בעל
כורחך וישנאך!" )מאמר 'הזיווג'(.
האישה )בניגוד לאיש( שונאת 'שיגרה' ואוהבת
מחמאה, הערכה, ומילה טובה. האישה הכמהה לכך מכונה 'ענייה',
מפני שהיא חייבת את המזון הנפשי הזה שנקרא- עידוד
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
