ליקוטי מקובלים בנושא: מעשר
1. וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.
(תורה. "בראשית". כ"ח, כ"ב)
2. עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה.
(תורה. "דברים". י"ד, כ"ב)
3. וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה.
(תורה. "ויקרא". כ"ז, ל')
4. "עשר תעשר", ודרשו, "עשר, בשביל שתתעשר". ולכאורה, איך דרשו חז"ל צווי הפסוק על שלא לשמה, היינו שהכוונה, שהוא יתן צדקה, כדי שיתעשר. ויש לומר על דרך שאמרו, "נעשה ונשמע". שהכוונה, שעל ידי המעשה הם יגיעו לבחינת נשמע, שהמעשה פועלת על הכוונה.
נמצא, שהאדם, בזמן נתינת המעשר, היינו מעשה של נתינה, יכוון "בשביל שתתעשר", היינו שיזכה לבחינת רצון וחשק ליתן, היינו כמו שהמעשה הוא נתינה ולא קבלה, כמו כן יזכה שגם המחשבה והכוונה שלו יהיה רק לתת ולא לקבל שום תמורה חזרה.
ועוד יש לומר "עשר תעשר", היינו "עשר" על המעשה, באם שיעשה מעשה של נתינה, "תעשר", אז יזכה שגם הכוונה יהיה בחינת נתינה ולא קבלה. ומה יהיה אחר כך "בשביל שתתעשר", כי אי אפשר לקבל הטוב והעונג, הנקרא עשירות מה' מטרם שיהיה לו השתוות הצורה. ואז, כשיזכה, שגם הכוונה יהיה בעל מנת להשפיע, אז יזכה לקבל את העשירות, הנקרא "שתתעשר".
(הרב"ש. 536. "עשר תעשר")
5. ענין תרומות ומעשרות נותנים דווקא מהרכוש, ממה שהאדם כבר זכה לאיזה רכוש וקנין, ואז שייך, שנותן מזה מעשר. לכן יש מעשר בהמה, היינו הנתנות מבחינת בהמה, שהוא נפש, ויש מפירות האילן, שהוא בחינת אדם. וזמן נתינת המעשרות מתחלת משראו כבר חניטה או נטיעה, שבטוח שהרוויח.
(הרב"ש. 904. "האדם עץ השדה")
6. בזה שנותן למעשר, היינו עשייה בלי דעת, ואומר שמעשר זו הוא קודש, בזכות זה יש לו עשירות במקום אחר, היינו בחינת דעת, הנקרא עשירות, מקבל מדברים.
לכן תשע בחינות הוא יהיה לו, היינו שבאלו הט' בחינות הוא מקבל בחינת דעת ועשירי יהיה קודש לה', היינו שהוא כולו לה', שאין לו בה שום השגה. לכן נקרא לה'. והבחינה שהבעל בית מקבל, הנקרא "יהיה לו", הוא מה שניתן לבעלים להשיג.
וזה ענין "בחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די". ש"זאת" נקרא בחינת עשירות הנ"ל. ואם תקבלו את זה למעלה מהדעת, אם לא ישפע לכם כל העשירות שבעולם.
(הרב"ש. 817. "ענין מסכנא")
7. על ידי מצות מעשר תזכה למדת הסתפקות שלא תתחסר, שידמה בעיניך תמיד אינך חסר תמיד מכל טוב, שזהו סגולת המעשר כאמור ואז תהיה נקרא עשיר באמת כמ"ש איזהו עשיר השמח בחלקו ולזה יכוון בנותן מעשר בשביל שיתעשר, פירוש בשביל שיבא למדת הסתפקות על ידי קדושת מצוה זו, שאין זו פנייה אלא אדרבה לשם משים, להיות זוכה למדרגה להיות שמח בחלקו ויהיה נקרא עשיר.
("מאור עינים". פרשת "ראה")
8. אל ירפה אדם ידו מן המעשרות ויתנם כראוי, מן השדה ומן הבית ומכל מה שיבוא לידו בשום ענין בעולם.
("מנורת המאור")
9. להפריש מעשר מכל ריוח שיזדמן לו.
("הנהגות צדיקים". הנהגות טובות)
10. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר [...] מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעשֶׁר.
(משנה מסכת אבות. ג', י"ג )
11. השומר מעשר מובטח שלא יבוא לידי היזק.
(הגאון מוילנא)
