בסד 

דבר תורה לפרשת וישלח לע׳נ הנופלים והנרצחיםז״ל וכבירה. לזרע קודש של קיימא כעבדי ה״ לכל מי שזקוק לה 

ותינוק ללמדו ספר 

-------------------------------------------------------------------------------------

 האם אפשר לממש את כותרת דבר התורה ה 500? ,בפרשה אנו קוראים על הולדת בנה השני של רחל בינימין , רחל אמנו נפטרה במהלך לידת  התינוק 

על שמו של מסביר המדרש ,״שמו של בנימין היה מְפֻתָּ‏‏‏ח על יָשְׁפֵה [8] בחשן משפט. רבינו בחיי קורא אותה ישפי"ז והיא כלולה מגוונים הרבה: אדמה, שחורה וירוקה. לפי ויקיפדיה העברית קיימות גירסאות לגבי טיבה של האבן:

* תרגום ירושלמי קורא לישפה "מרגלא" וגם ב"שמות רבא" היא נקראת "מרגליטוס". על פי מקורות אלה בעצם מדובר במרגלית, דהיינו "פנינה" שמקורה בצדפות מן הים.

* ב"מלחמת היהודים" מתורגמת אבן הישפה ל-Chrisolitos "אוליבין"  [9].

‎סגולת האבן הזאת לעצור הדם.

‎ממשיך רבינו בחיי "ונתנה האבן לבנימין לפי שנשתנה לבו לגונים הרבה. וחשב מחשבות במכירתו של יוסף אם יגלה הדבר לאביו אם לא. ואף על פי כן נתגבר על יצרו, והיה מעצר לרוחו ולא גלה הדבר לאביו. ונקראת ישפה, שתי מלות יש פה, וזה יורה מעלתו שאף על פי שהיה לו פה, והיה לו לגלות הדבר שתק ולא גלה."

השם מרגלית הוא תכשיט , או יהלום ,כתורה שהיא יקרה מפנינים , בקריאת שמע אנו מצווים ,״ושיננתם לבניך ודיברת בם״ , מאיזה גיל מתכוון המקרא ? השאלה באה בעקבות מחשבה על דור העתיד שלי ושל נוות ביתי המיועדת , לגבי חינוך הילדים לתורת ה׳ מגיל צעיר בע״ה ,רבנו בחיי מסביר ,״ודברת בם. שיהא עיקר דבורך בם, עשם עקר ואל תעשם טפל. בם ולא בדברים אחרים, בם ולא בתפלה, כך דרשו רז"ל. ובאור זה כי דברי תורה בקול רם, לפי שהתורה צריכה קול (שמות יט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים, ולא בתפלה בקול אלא בלחש.״ 

והאמת ? זה מה חשבתי בע״ה , תינוק לא יכול לברך .. והוא לא יבין גם . אבל רגע אחד ...במה לגבי הפסוק ״ מפי עוללים ויונקים יסדתה עוז״? איזה עוז הם מייסדים ? האבן עזרא מפרש,״מפי - א"ר משה: כי טעם מפי עוללים אם לא ידברו בפיהם, הם בעצמם יודו לחסדיך כי תכלכלם ותפרם ותרבם בגופם באורך וברוחב.

‎והנכון בעיני: בעבור היות אדם נכבד מכל נבראי מטה אמר כן, כי מעת שיחל הנער לדבר וזה טעם מפי עוללים אז תחל מתכונתו לקבל כח הנשמה החכמה עד שתשכל בשקול דעתה כח בוראה, כי תחזק 

הנפש יום אחר יום וזה טעם יסדת עז״.

לפי דעתי אפשר להתחיל ללמד את התינוק ,לא ברגע היולדו .. אלא בגיל של שנה פלוס ,לשמוע דברי תורה , ללמדו שישמע ברכה ,יגיד אמן בשפתו שלו .. שיזהה את צליל הברכה ויגיד בשפתו או בהברה של תינוק , לדוגמא ברכה ,והוא צוחק , הצחוק הוא כברכה , מה שמקשר אותנו לאבנו של בינימין ,מרגליטוס, התורה היא כאבן יקרה והיא כל חיינו ,כיוון שכל חינו על פיה ! העוז והתמימות של  התינוקות הם העוז . אין להם רוע , שוחד , תככים , רק תום של טובה ,כתורה שהיא תמימה ,כנאמר ,״ תורת ה׳ תמימה משיבת  נפש ״

כל מי שנולד היה במתן תורה ,על כל הנשמות שעתידות להיוולד נאמר ,״ ואת אשר איננו פה עמנו היום ״ ,עוד אפשר ללמוד מהתינוק ,הדבר הראשון – כאשר הוא רעב, הוא בוכה. כך גם אנו – אם אין לנו פרנסה, עלינו לבכות על כך לפני השם.,הדבר השני ,תינוק לעולם לא מתבטל וראוי שנלמד זאת 

‎.התינוק הוא חסר דאגות. גם אנחנו צריכים שלא לדאוג כלל רק להיות בשמחה, כמו תינוק.

חינוך דור העתיד הוא עתיד המדינה ועתיד המשך משפחותינו לפי תורת ישראל ,יהי רצון שנזכה לעוז כתינוקות של בית רבן וזרע של קיימא כברכה לכל מי שצריך וצריכה ,במיוחד בתקופה זו שתהפוך לאור כמו נרות חנוכה שנדליק בשמחה ,וחסרת החטופים , שנתחבר שוב יחד,גם  לאחר שנים ,בטהרה ושמחה כאור התורה והמשך שמנו למען דעת תורת ה׳ ,ויהיה הכל לריח ניחוח לפניך ה׳ ולמענך אמן