"לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם..."

(דברים כב, ט)

אומרת המשנה (שקלים, א, א): "בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם". המשנה מסמיכה את מצוות מחצית השקל למצוות הכלאיים.

ביום הראשון לחודש אדר היה בית הדין משגר שלוחים להכריז בכל מושבות ישראל, כי יש לקיים את מצוות "מחצית השקל", אך מוסיפה המשנה ואומרת שבו ביום הוסיפו והכריזו שלוחי בית הדין, כי על בעלי השדות גם לסייר בחלקותיהם, ולעקור כלאים של זרעים שצמחו בהן. לכאורה מה הקשר ביניהם? למה חז"ל בחרו להצמיד אותן יחד?

הַשְּׁקָלִים באים לבטא את אחדות עם ישראל תחת שם ה' אחד. כל אחד מישראל נותן מחצית השקל, ובכך מבטא את הידיעה כי אין יהודי שלם לבדו, ולעולם הוא זקוק לאחרים שישלימוהו. השקלים הולכים אל הקודש, ובזה מבטאים כי אחדות ישראל היא רק בקדושה. רק אחדות שנובעת משם ה' אחד היא אחדות בעלת משמעות. אם כן, הַשְּׁקָלִים - הם כח האחדות.

הַכִּלְאַיִם, לעומת זאת, עניינם הפוך. הכלאים מלמדים כי יש דברים שלא יכולים להתאחד. כח הפירוד הוא כח הקיים בעולם, ויש לו מקום. אף שהתבואה והגפנים הם יצירי כפיו של הקב"ה - כל אחד עומד לעצמו ואין אפשרות לאחד ביניהם. החיבור ביניהם אינו דבר שיש לו קיום.

המשנה מלמדת, כי משמיעים על שניהם יחד. יש ללמוד מכך, שאף שהאחדות היא דבר חשוב והכרחי, הרי שיש בעולם גם בחינת כלאים. האחדות יכולה לבוא רק כאשר יש בירור של כל אחד מן הצדדים - מה הוא ומה עניינו.

יש זמנים ומקומות בהם צריך לפעול לאחדות ולהבנה כי כל אחד מישראל אינו עומד לבדו, ויש זמנים ומקומות בהם צריך להדגיש את יחודו ועצמאותו של כל אחד ואחד.

אמר רבי יהונתן איבשיץ (אהבת יהונתן, הפטרת פרשת שקלים), לא לחינם הכריזו באותו מעמד גם על מצוות מחצית השקל וגם על הזהירות מכלאים. מצוות מחצית השקל מרמזת לכל יהודי כי כל ישראל זקוקים זה לזה ואין השלמות אלא באחדות העם. ברם, הזהירו חז"ל באותו מעמד גם על הכלאים - אסור לחבר מינים שונים, ומטרת האחדות אינה יכולה לחפות על חיבור עם אותם שיש להתרחק מהם. 

הרב יהושע ויצמן, מהאתר: ישיבת ההסדר יעקב מעלות - https://yesmalot.co.il/

"ותן חלקנו"