כתב רבי נחמן: "וְגוּף וָנֶפֶשׁ, הֵם בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה.. בְּחִינַת אוֹר וָחֹשֶׁך... וְצָרִיך כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר".

האדם מורכב מגוף ונפש, שתמיד קיים ביניהם מתח. כל אחד מהחלקים הללו מנסה לשלוט על השני, ומשימת חיינו היא לְהַכְנִיעַ את הַחֹמֶר.

רבי שמחה-בונים מפשיסחה עלה פעם אחת על מיטתו, כדי לנוח מעמל היום, ולפתע חש רצון עז להריח מעט טבק. אולם קופסת הטבק הייתה מונחת על שולחן הספרים בחדר הסמוך. התחיל הצדיק לשקול בדבר: "אם אקום ואלך לחדר השני בשביל קמצוץ טבק – זו תהיה כניעה לתאוות הגוף. אבל אם לא אקום ממיטתי, אולי אין זו אלא עצלות, שהיא מידה מגונה ביותר". ואז עלה רעיון במוחו. הוא קם בזריזות ממיטתו והלך לחדר הסמוך, התקרב אל הקופסה אבל לא נגע בטבק שבה, ושב למיטתו...

(משה רט, אליהו טייב)