על אם הדרך מושלכים כאבדה נזנחת
גם לתורה יש "אבדות" - ואסור להתעלםמשה אהרון ., (07.09.2022)
בס"ד.
המקרא
-----------------
"לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ. ב וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ--וַאֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. ג וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ: לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם. {ס} ד לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ."
הדברים:
-------------
פעם התלוננתי בפני הזקן כי כל שאני כותב כחידושי תורה, בעיקר אותם הנידחים בטורף כל מאמר ודרוש. אינם מניבים אפילו תגובה.
הניח הזקן את דעתי וקרא בפניי מקרא זה :
שאמר שכל חידוש תורה שנידח ואין שוקלים בו הבריות : לראות אם יש בו ולו דבר אחד קטן להועיל.
הוא בבחינת אבדת עולם לדורות .שבה משתעשע בה הקב"ה
שגם הכותב חש שאבד דבר מה שירד לתהום הנשייה.
שהרי,אף לא אחד מאחיו השיב לו בבחינת השבת "אבדה שנמצאה" ואשר הושבה לבעליה - כלל ישראל .
שכל אמיתה של תורה ,שנשכח .מתאחרת לה ומתעכבת הגאולה עד לשובה של האבדה שוב
לאור העולם.
והוסיף הזקן הוא גם הכתוב הנוסף :
"לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃"
.
שאם עמל אדם לעיתים כחמור וכשור ללמוד מכמניה של התורה והוא מבקש להוציאם לאור עולם. והם בסופו של דבר מושלכים לקרן זוית
כאבן שאין לה הופכים. אתה מקיים בהם : "והתעלמת מהם".
לפיכך מצווה אתה לקיים : "הקם תקים".
ולמה כפל הלשון של ההקמה.
שיש ובטרם תבקש להקימם רוצה את לקיים בהם "הקם".
כלומר לערוך בהם שינוי כזה או אחר. ובלבד שהעיקר לבסוף מקיים אתה בו "תקים"
משה אהרון
