בסד

ד"ת לחג השבועות ופרשת נשא 

נזר אלוהיו על ראשו

--------------------------------------------------------------------------------

אנכי ה"

חג השבועות נפגש עם פרשת נשא, בפרשת חג השבועות אנו קוראים על עשרת הדברות , בין השאר הדיבר "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל פָּנָי.",הספורנו מפרש , "אנכי" לבדי, הוא ה', הנותן מציאות, הקדמון, הנודע אצלך בקבלה ובמופת:

" אלהיך" ומקיים אני מה שקבלת עליך להיות אלהיך, בלתי אמצעי, ולכן לי לבדי תתפלל ואותי תעבוד, בלתי שום אמצעי: " אשר הוצאתיך מארץ מצרים" בפעולות מתנגדות לפעולות כל אמצעי שהם הטבע והמערכת, וזה כאשר קבלת באמרך אז זה אלי ואנוהו וכו': " מבית עבדים" להסיר כל אונס, שאין עמו מקום לשום מצוה כתקנה" .

נזיר 

בפרשת נשא אנו קוראים על הנזיר בפ"ס," אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר--לְהַזִּיר, לַיהוָה.  מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.  כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ:  מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, מֵחַרְצַנִּים וְעַד-זָג--לֹא יֹאכֵל.  כָּל-יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ:  עַד-מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר-יַזִּיר לַיהוָה, קָדֹשׁ יִהְיֶה--גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ.  כָּל-יְמֵי הַזִּירוֹ, לַיהוָה, עַל-נֶפֶשׁ מֵת, לֹא יָבֹא" ,כותרת דבר התורה מפורשת בידי האבן עזרא, " ויש אומרים כי מלת נזיר מגזרת נזר והעד כי נזר אלהיו על ראשו ואיננו רחוק ודע כי כל בני אדם עבדי תאות העולם והמלך באמת שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו כל מי שהוא חפשי מן התאות:", ואכן איסור שתיית היין  על כל גווניו הוא חלק עיקרי מאיסור הנזירות  , על היין אנו קוראים בפרשת נח  , "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" המילה " ויחל" מסמלת חולין , ע"י שתיית ין מרובה האדם נעשה לא מודע למעשיו , כידוע בפרשת נח , הנזיר שרצונו לעבוד את ה" בצורה מלאה גוזר על עצמו  התנזרות מהיין כדי להימנע מממקרים כמו נח , הוא גם מצווה לא להתספר ולא להתגלח מה שמסמל אבלות לא עלינו , את עניין היין אפשר להבין  ,אבל מה קשור ענין איסור התספורת כמו הטמאות למת , לעבודת ה" ?

בעל ההפלאה כותב שיש הבדל בין הדברים האסורים לנזיר, כי לגבי יין ,כתוב לשון "נדר נזיר", וכן לגבי תגלחת כתוב "כל ימי נדר נזרו", אבל באזהרת הטומאה לא נזכר "נדר", אלא רק "כל ימי הזירו", זאת משום שעניין הנדר הוא המצער את עצמו ופורש מתענוגות בני אדם. לכן לגבי איסור שתיית יין, שגורם צער, שייך לשון נדר, וכן האיסור להסתפר גורם לאדם צער, כמו שאמרו חז"ל שצריך להסתפר לפני הרגל כדי שלא יכנסו ברגל כשהן מנוולין, אבל לגבי טומאה, שאין צער לאדם בפרישתו מטומאת המת, אלא המצווה היא שיטהר את עצמו בימי נזירותו לקדושת השם יתברך, לא מתאים לזה לשון נדר".

דרך המלך 

התורה לא אוהבת סגפנות , העובדה לכך היא יום השבת שניתן לנו כאות ברית מ ה" יתברך ,לכאורה אפשר לומר בציניות ,מה סתם יום חופש? הרי אנו לכאורה מפסידים מכך שאיננו עובדים ביום זה ?

אלא שדרך התורה היא שבני אדם הם  בעלי יצרים ותאוות  , כאלו אנו . על האדם לקדש עצמו במותר לו , מותר לנוח בשבת כדי לאגור כח וכך גם ללמוד תורה כפ"ס," וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו"בית הלוי מסביר " אמר הכתוב שהרודפים אחרי הנאות עולם הזה "ייעפו נערים וייגעו", שהריצה שלהם מחסרת אותם יען כי אין משיגים בההנאה הוספת כח כפי מה שנחסר להם בריצתם ועל כן מההכרח הוא שייגעו וכשול יכשלו. ורק אותם אשר ריצתם ותשוקתם לתורה ומצוה רק הם משיגים ההנאה כפי כח החמדה והתשוקה שלהם ונתוסף בהם הכח הנחסר להם על ידי תשוקתם ויגיעתם " ,עשרת הדברות מתחילות באני ה" אלהיך , קרי תזכור שאני בראתי הכל ואני הכל , הנשמה שלנו היא חלק מ ה " , כפ"ס בצלם ה" ברא אותו " , והיא מסתיימת בדיבר לא תחמוד , הקב"ה יודע שמחד עלינו לדבוק במידותיו ודרכיו , ומאידך אנו בני אדם עם יצרים  ,עלינו לגבור עליהם  ,אך לא כדרך הנזיר "דתניא: ר' אלעזר הקפר ברבי אומר: מה תלמוד לומר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" - וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין".

ומכאן לומדים שגישת התורה שיש להינות מהשפע שנתן לנו ה' ולא לפרוש ממנו. כנזיר שלקח את אהבת ה" הטובה לכיוון מוקצן .

הענין מתקשר עם פרשת הסוטה שגם היא לוקחת את הזוגיות לכיוון לא טוב , לכך שהאשה לא מתגברת על תאוותה ולמעשה מועלת באמון בעלה ובעקבות כך ב ה" , ברכת הכהנים  היא רמז לדרך המלך שעלינו ללכת בה , הכהן מברך , ולכאורה לא מרוויח דבר מכך… אלא שהכהן הוא צינור לברכת ה" שהוא עצמו המברך את עמו ישראל , כך כל ברכה ומצווה שאנו עושים  בכוונה ושמחה לא בצער וסיגוף  עוטרת את ראשנו בנזר ה" האמיתי , ברכת ה" הטובה עלינו . חג שמח  ושבת שלום  

לע"נ הרב יוסף משה הכהן בן שרה זצל