בס"ד

הפסח לא מחמיצים את הלקח / מאת: ברוך עינב / [email protected]

מצה ניתן לעשות אך ורק מדבר שעשוי להחמיץ, היינו חמשת מיני דגן: חיטין, שעורין, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל, שדרגת קדושתם גבוהה מזו של שאר המאכלים וביניהם גם הקטניות, ולכן בתהליך הכנת המצה שומרים עליהם היטב כדי שלא יבואו לידי החמצה.

כך גם כל בן אדם בכלל וכל יהודי בפרט, שדרגת קדושתו גבוהה מזו של כל שאר הברואים, עשוי לבוא לידי החמצה היינו כישלון במשימה, ולכן הוא נדרש לשמור על עצמו כדי שלא יפול, שלא יחטא, שהרי החטא הוא מלשון להחטיא את המטרה, בדומה לחמץ שבמידה ולא עושים הכל על פי המצוה מסתכנים בהחמצת המטרה.

"אל תקרי מצות אלא מצוות" (פירוש רש"י לפסוק בשמות יב, יז), וכשם שהכנת מצה באופן תקני ולפי כל הכללים נחשבת למצווה, כך גם אדם שמנהיג את עצמו כך שכל דבר שהוא חושב, אומר ועושה מיושר בהתאם לרצון ד' יתברך, נחשב לו הדבר למצוה.

דומה הדבר לאדם שעומד בניסיונות, אתגרים ומבחנים מסוגים שונים שהקב"ה מציב לו במהלך החיים הן לטובתו האישית והן לטובת כלל ישראל כדי להעצים ולהעלות אותו ואת כל עמו מעלה מעלה, ומכאן ניתן לראות מצד אחד את הערך הגדול שגלום באדם, מעצם העובדה שניתן להעמיד אותו בניסיונות ולהציב בפניו אתגרים שמהווים הזדמנות להעצמה פרטית וכללית, ומצד שני את הערך הגדול של הניסיונות עצמן, שמהווים את קרש הקפיצה שלנו לקרש הבא שנמצא במקום גבוה יותר מקודמו.

האורז והדוחן בשונה מחמשת מיני דגן, אינם מחמיצים ולכן אי אפשר לצאת איתם ידי חובת אכילת מצה בחג הפסח, אחת המצוות העיקריות של החג הקדוש.

וכאן אנו מגיעים לאחת הסיבות שבגללן ברא הקב"ה בני אדם שיש להם זכות בחירה חופשית, היצר הטוב והיצר הרע, שהרי אם הוא יתברך היה רוצה יכול היה לברוא יצורים רובוטיים שמקיימים את כל חוקיו ומשפטיו בדיוק מופתי ללא שום סטייה ולו הקטנה ביותר מהרצון האלוקי, ובכל זאת ברא את בני האדם, שיש להם את האפשרות לעשות דברים מדהימים ונשגבים מחד ומאידך מעשים שפלים ונתעבים, אלא שלרובוט שכזה לא ניתן היה לתת כלל שכר מאחר והוא מתוכנת, נטול כל אפשרות לחשיבה עצמאית, הוא לא עומד בניסיונות, הוא לא בוחר לשים כיפה או כיסוי ראש אחרי התלבטות ארוכה, הוא לא בוחר להניח תפילין, לשמור שבת וחג, לשמור על צניעות, ענווה, ערכים ודרך ארץ, הוא לא בוחר ללמוד תורה ולקיים מצוות, הוא גם לא יכול להגיע למדרגה של לאהוב את הקב"ה, ולרצון עז להידבק בו יתברך ובמידותיו והוא לא נאלץ לעשות וויתורים קשים על הרגלים ומנהגים ישנים שסותרים את דרך האמת...

האפייה מלחימה את הקמח עם המים, כשעד שעוברות 18 דקות מהרגע שמתחילים לערבב אותם ביחד ניתן לאכול את העיסה שמתקבלת מאחר והיא לא נחשבת לחמץ. עצם העובדה שהיתה כאן סכנת החמצה ולמרות זאת היא לא התממשה, מובילה לכך שהעיסה מתעלה ומקבלת שם חדש של מצה, שאפשר לקיים איתה את אחת המצוות החשובות בתורה.

כך בדיוק הוא כל אדם ואדם. עצם העובדה שיכול הוא לחטוא ולעשות מעשים שמנוגדים לחלוטין לרצון הבורא יתברך במסגרת אינספור ניסיונות, קשיים ומבחנים שמציבים לו מן השמים, ולמרות זאת מתגבר הוא על יצרו ובוחר ללכת בדרך האמת והישר גם אם היא לא תואמת את ההיגיון האנושי שלו מאחר והוא מתבטל בפני לפי הציווי האלוקי שהוא נעלה ונשגב הרבה יותר, מובילה לכך שהוא מתעלה לדרגות גבוהות יותר מפעם לפעם, דרך כל ניסיון וקושי שמגיעים כדי להעצים ולרומם אותו מעלה מעלה ולעזור לו לגלות יכולות, מעלות וכוחות חדשים עבורו שתמיד היו ספונים עמוק בתוכו שהוא טרם הכיר, וכך זוכה הוא להתקרב ולהכיר כל פעם יותר מקרוב את מי שאמר והיה העולם, הקב"ה.