סנגוריה בשמים
נכתב על ידי DL2000, 8/4/2014
בס'ד
סנֵגוריה בשמים
סוחר היין שעבר ברחובות העיר סֶליש שבהרי הקרפטים (כיום אוקראינה) נבהל לרגע כששמע קול הקורא אליו: "יהודי! יהודי!". לרגע חשב שמישהו קורא לעזרה, אך להפתעתו ראה כי הקורא אינו אלא רבה של סליש, רבי שמואל-שמלקה קליין, אחד הצדיקים המופלאים בזמנו.
סליש הייתה ידועה בכרמיה המשובחים. סוחרי יין היו באים אליה מכל קצות הארץ להכין בה יין, ולהובילו למכירה בעריהם. עתה הגיעה עת הבציר, וגם סוחר היין מהעיר למברג (ללוב) היה בין הבאים. ואז שמע פתאום את הרב קורא לעברו.
הסוחר התקרב אל הבית, והרב סימן לו לעלות לביתו, כי דבר-מה לו אליו. "אמור-נא לי", פנה אליו רבי שמואל-שמלקה, לאחר שהסוחר התיישב מולו, "האם אתה מכיר את רבה של למברג?".
"ודאי", נענה הסוחר מיד, "הלוא הוא רבי יוסף-שאול נתנזון, בעל הספר 'שואל ומשיב', אישיות ידועה ונערצת".
הצדיק מסליש הוסיף ושאל: "האם תוכל לתאר לי מעט מסדר יומו?".
הסוחר הכיר מקרוב את הרב, והחל לתאר את סדר יומו: "מדי יום ביומו הרב משכים קום קודם עלות השחר...".
כאן הפסיקו רבי שמואל-שמלקה והוסיף לתאר: "בטרם הוא נוטל את ידיו הוא אומר 'מודה אני' בכוונה עצומה, ובמילים 'בחמלה רבה אמונתך' לוהטת בו האמונה כאש. ומה אחר-כך?", שוב הִפנה הצדיק שאלה אל הסוחר.
המשיך הסוחר: "את תפילתו הוא מתחיל רק לאחר לימוד של כמה שעות"... שוב הפסיק אותו הצדיק והמשיך: "והרי לומד הוא תורה לשמה, בגלל ציווי ה' ללמוד את תורתו הקדושה. ומה הלאה?".
"אחר-כך הוא הולך לבית-הכנסת להתפלל", אמר הסוחר, ושוב קטע אותו הרב מסליש ואמר: "ותפילתו היא בהתלהבות עצומה, ועם זה הוא חש שפלות אמיתית בהגיעו למילים 'ונפשי כעפר לכול תהיה'...".
"אחרי התפילה הוא אוכל ארוחת בוקר", המשיך הסוחר... והצדיק השלים את דבריו: "וכל כוונתו באכילה היא לשם שמים, שיוכל להוסיף לעסוק בתורה ובעבודת ה', ובוודאי לא לשם תאווה חלילה...".
כך התנהלה השיחה, הסוחר מפרט את סדר יומו של הרב מלמברג, והצדיק ממשיך את דבריו ומאריך בדברי סנֵגוריה ושבח על עבודת ה' של הרב.
שיחה מוזרה זו נסתיימה כשהצדיק מסליש נפרד מהסוחר, בלי להסביר את פשר הדבר.
סוחר היין סיים את ענייניו בסליש, העמיס את עגלותיו בחביות היין הטרי ושב לעירו. בבואו ללמברג שאל מה התחדש בעיר בימי היעדרותו, ונאמר לו כי נס גדול אירע לרב העיר, רבי יוסף-שאול.
הסוחר נדרך למשמע הדברים, ושמע כי לפני כחודש נפל הרב למשכב וחלה במחלה אנושה. הרופאים שביקרו אותו נואשו מהסיכוי להצילו. מצבו הידרדר והלך עד שאיבד את הכרתו ושקע בתרדמת. הרופאים אמרו כי זה יומו האחרון עלי-אדמות.
לפתע, באורח פלאי לגמרי, החל מצבו להשתפר, ולא עברו ימים רבים והוא חזר לבריאות תקינה ומלאה!
"באיזה יום אירע הנס?", נפלטה שאלה מפי הסוחר. כשנאמר לו התאריך עשה חישוב מהיר והתברר לו שהדבר היה בדיוק באותו יום שבו קרא לו הרב מסליש...
"ללא ספק יש קשר רב בין אותה שיחה סתומה עם הצדיק לבין רפואתו הפלאית של הרב", הרהר בליבו ומיד החיש את צעדיו אל בית הרב וביקש לשוחח עמו בדחיפות. כאשר נכנס אל חדרו סיפר הסוחר את כל אשר מעשהו אצל רבי שמואל-שמלקה מסליש.
בסיימו את הסיפור הבחין כי עיניו של הרב התמלאו דמעות. "האם תוכל לתאר לי את דמותו?", שאל הרב מלמברג. הסוחר תיאר בפרוטרוט את דמותו של רבי שמואל-שמלקה.
"אם-כן", אמר הרב, "אספר לך, אולם הבטח לי שלא תספר זאת ברבים". לאחר שהסוחר הבטיח לשמור זאת בסוד, החל הרב לספר: "כאשר שכבתי על ערש דוויי עלתה נשמתי לבית-הדין של מעלה, ודנו מה יהיה עליה. לבסוף נגזר עליי להיפרד מן העולם.
"פתאום הופיע יהודי בעל זקן שיבה, שתוארו היה בדיוק כפי שאתה מתאר, והחל לטעון וללמד עליי סנגוריה: 'כיצד ימות רב צעיר כל-כך, שכל עבודתו לשם שמים ובכל יום מחייו בעולם הזה הוא מוסיף להתעלות בלימוד התורה ובקיום מצוות ומעשים טובים?! כדאי להאריך את ימיו, למען הדור הזקוק לו'...
"טענותיו נתקבלו והוחלט להוסיף לי עוד שנים על חיי, כפי שאתה רואה", סיים הרב את סיפורו.
לאחר שיצא הסוחר ישב הרב לכתוב מכתב אל רבי שמואל-שמלקה מסליש, ובו תיאר את פרשת מחלתו ואת חזיונו המופלא. בסוף המכתב הודה לו מכל ליבו על אשר המליץ טוב בעדו והציל אותו ממוות.
הסיפור היה עלול שלא להיוודע כלל, מפני צניעותו הרבה של הצדיק מסליש. אולם לאחר פטירתו חשפה אלמנתו את המכתב ששלח לו הרב ה'שואל ומשיב' מלמברג. כמו-כן, לאחר שעברו שנים רבות סיפר הסוחר את הסיפור. וכך מגוללים הדברים בקונטרס 'לקוטי יצחק', שכתב נכד הצדיק מסליש, רבי יצחק-אייזיק.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
