התבוננות "מדוע דווקא" לפרשת אחרי מות

טז,א: אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה': ש: מדוע דווקא 'בקרבתם' ולא 'בהקריבם' (אש זרה)? ת: שני בני אהרן מתו כאשר הביאו 'אש זרה' (וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה; י,א), וכאן מבואר מה היה החטא: הם התקרבו לקודש הקודשים עם האש הזרה, כנאמר: וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת--אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָאָרֹן, וְלֹא יָמוּת (פסוק ב').

יח,ו: לא תקרבו לגלות ערוה: ש: מדוע דווקא 'לגלות ערוה' ולא 'לשכב'? ת: 'גילוי ערוה' כמשמעו הוא חשיפת המקומות המוצנעים שבאישה. חשיפה זאת מביאה להתעוררות יצר המין, ובסופו של דבר גם למשכב אסור, וכדי להרחיק את האדם מן העבירה האיסור חל כבר על חשיפת הערוה. גם חשיפת המקומות הצנועים של אב (פסוק ז') ודוד (פסוק י"ד) אסורים בהקשר של משכב עם האם (אשת האב) והדודה (אשת הדוד).